1.
לילה. היא מחטטת בפער האוויר,
אני נשכב
על מיטת יחיד.

אומנם, אינני היחיד.

מתוך פרץ החלונות
מתוך קימוטי הסיגריות אל
המאפרה
אפילו השימוש בשפה
אינו נאות -
קללה רודפת אחרת;
אני אוהב
את אוהבת,
מרזבים חלולים בתלאותיה של עיר,
החתולים שורקים בשריקות
חדות, מפלחים את
הבטן.

מתוך הפילוסופיה האפלה
מגיח - אני.
בחלומותי ראיתי
את העבר קורה שנית,
מתוך שדות האקדחים
מתוך כתמי האקריל על
האצבעות;
האדום שאינו יורד בטרנפנטין

(כתם רודף כתם
בגוף ובמחשבה)

מדביק
מתוך תוכי
ומתוך האין תוכי:

האינני.

2.
בחלומי באת כדי לטרוף
את הביצים.
אני זוכר;
צל גדול-מימדים פקד את חדר האוכל
וריח האהבה התפשט באימה באוויר
כריח הצואה.

צילום ישן של הרוח נח בפינה,
דאגנו לזוז
עם תנועת האור.

יכולת להפיק בושם מן
דכאון-הרוח

יכולת
להפיג לילכים אל
פגורי הבנין

יכולת
להניח להרגשה לנוע
בחלל-החדר

יכולת לשבור צלחות ריקות
מרוחות בקצפת לבנה
(ממנה עשוים
המלאכים)
ולרקוד על השברים
את הריקוד היפה ביותר שידעת להמציא
מן המחשבה.


3.
שירי לאלוהים שירים על
אהבה
דרכי על הפרחים
המוגנים

בחלל הפה הגי את המילה
אני

הקציפי את שינייך בערב
במהירות
(הדם מופק
מן המהירות ההודפת את
החניכיים)

הפיגי את האמונה
מתוך החזה
חילמי רק חלומות על
המוות.
כשיבוא, תדעי;
הוא בא
מתוך החלומות.