בן זונה / ממש לא |
הכל חזר על עצמו,
שוב,
ושוב,..
ונדמה שלא יגיעו לעולם,
כי הוא לא הפסיק ולהסתובב
מכל הכיוונים
הם חשו מוקפים,
ברעש מקלעים
פרצו אל מאחורי הקלעים,
להביס את האויב
בשטחו שלו
לנגוס בבשרו
כמו פרעושים צמאי דם.
הקול לא נדם לעולם,
במחשבותיהם ובזיכרונם
הפגר עוד נשם.
עד מתי נזעק
כששמעו את שמם,
והיקום נדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|