עידו הראל / טורפים |
שטפטפה עת בוקר.
צלילי הנבל והחליל
שטיפסו במעלה ירכיה רוטטים.
נתיכי אגלי הטל שהתקשו על פניה.
גלי החום החודרים של הבל פיה העשן,
המליחות המסממת של פיטמותיה.
ואתם משחיזים שיניים,
מחרחרים קרב,
מתים לכבוש את כולה.
נתקפים בולמוס הזיות מחריש אוזניים,
מפשיטים אותה בכל פינה בדימיונכם,
מכושפים
עד חוט
השערה
האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|