אלמנה שחורה / בלדה |
רגשות מתמוססים,
כל מילה צלולה כמים
כל שתיקה שווה מילים.
וידך לאט חולפת
מהלחי לאגן,
התחושה כה מקודשת
מדמה מעין פולחן.
ושפתייך מנשקות הן
כמגע קטיפה רכה,
טעמן מתוק מדבש
וכל שתיקה כזעקה.
אז גופך נצמד בלהט
והרגע מיוחד,
שתי דמויות עוצמות עיניים
והופכות לגוף אחד.
וכשאתה מביט אל העיניים
ושלם איתך ליבך,
להיכן אתה מביט?.
כי לא אליי הוא מבטך...
דצמבר 03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|