אלמנה שחורה / הפכים |
צעדנו בשביל שגם כך השתבש,
הרוח דחפה בגבינו- קדימה
אך יד אחר יד במהרה היא הרימה.
שני הפכים, כמו קיץ וחורף
כמגע נשימה ענוגה על העורף,
הלילה כיסה את גופנו בחום
אך הלב לאיטו התעייף להלום.
שני הפכים, כמו עצבות ושמחה
היית לאור, בעודי חשכה,
השקט תרגם כל מבט ומבט
והיד שאחזה הרפתה לה לאט.
ושני הפכים, כהמון מול אחד
שבלט בנו הפך גדול במיוחד,
היית לי הכל, וכך נשארת כשנגמר
ובשבילך הייתי רגע שחלף ולא נשמר...
ינואר 04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|