|
פתאום הבנתי, אני לא מפנים. פעם חשבתי שאני שטחי. עצלן. לא
מנסה מספיק. אבל עכשיו הבנתי. אני לא מפנים.
אני לא מפנים ספרים שאני קורא.
אני לא מפנים סרטים שאני רואה.
אני לא מפנים את המוזיקה שאני שומע.
אני לא מפנים את הציורים שאני רואה.
לא מפנים את הרע, וחמור יותר, לא מפנים את הטוב.
לא מפנים טראומות. לא מפנים רגעים של אושר.
לא מפנים את החופש ולכן לא מפריעה לי העבודה.
לא מפנים את העבודה ולכן לא חסר לי החופש. וההיפך.
לא מפנים לא מפנים לא מפנים.
הכל כמו תמונות שרצות בראש אבל מסרבות להידבק לתודעה.
עם כל זה אני למדתי להסתדר. אבל מה אם אני לא אוכל להפנים את
האהבה? |
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.