דמעה מתווספת לדמעה
ונקוות בימה.
את הצער שלי לא יכולים להכיל כל הימים כולם
אני רוצה אותך - רוצה כל כך.

איפה אתה, האביר על הסוס הלבן
איפה אתה - בוא, קח אותי מכאן!

משתוקקת להרגיש את הבל נשימתך על כתפי.
את זיפי הלחי מתחככים על בטני
כשאתה צולל להשביע תאוותי.

בלילה לבד, יד ימין על לבי
יד שמאל עוצרת את הדמעות, מונעת ממני לראות
אני בוכה עלייך, אהובי.
וקר, קר לי כל כך.

אני רואה אותך כל יום, חי חיים כלכך שלווים.
לא מודע בכלל לזה שאתה אלוהים.
ואני בשבילך לא יותר מאוויר
הולכת, חוזרת ואתה לא מכיר.

בגלל לילה אחד, קסום ונעים.
שפיתיתי אותך אל בין הסדינים.
למה בגלל לילה אחד אני צריכה לסבול כל החיים?