נועה של מדבר / איש יתום |
ומה עושים בימים שכאלו?
התעצבתי כל השנה,
אין מקום לעצב יומי.
ומאהבים אחרים תופסים
מקום שהיה שלך.
לא השתנה דבר.
הקושי לשכוח את המיטה
וצורת הגב הכושלת
צעדייך
הידיים שאחזו בי, בעיקר את הלב.
ואיש אחד אמר לי היום -
"אשמתך".
וזכרתי אשמות שהיית מטיל,
כמו כידון לכיוון אחד.
ומילים שחיממו את כל עמוד השדרה.
זכרונות יתמותך.
יום שנה שני.
ימים כאלו
העצב זוכר לקפץ בתוכי ולהתמתח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|