אולי הכל מתחיל בקבר הלבן-אפור.
משוגעים רצו לאורך הכביש הראשי
של רמת גן.
כותנות על הראש
כובע על איבר המין.
הילדה מהפוסטר חייכה לי את
שהכרתי היטב.
שתקת. גם אני.
להיות מבוגרים
זה גם לשנוא מתוך בחירה. מתוך שקט.
הכביש הראשי של רמת גן
נסגר לתנועה,
רק המשוגעים הילכו בו בריצה
מתוקה אל הפחדים.
אל הקבר שלך אעלה פעם בשבוע
אשקה את הפרחים
ואצרח את הכעס שלי
בשיר נשמה שחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.