|
נפל ונשבר הוא מרים את ראשו לשמיים
מצפה לראות את האינסוף פותח לרווחה את העיניים
אין שם לתאר את אשר עיניו רואות
הוא מתבונן וממלא אוויר את הריאות
וכל עולמו המובן מאליו
התכסה ספק כמו החוף
מבין מה רואות עיניו
לא עוד אבוד באינסוף
מפציר הוא בעצמו לקום ולעלות
הוא זוכר את הכוונה מהחלום
זוכר את המדרגות
אין איש שיגיד שהוא לא עף עכשיו
תודעתו כולה במרחב
הוא הולך ולא שב
וצועד הוא על המים שפעם היו טובים לשתייה
היום רק הוא פתח עיניים, וגם הוא לא יזכור מה היה |
|
|
"נו... אז נכון
שהילד מהפרסומת
לחסכמים ממש
מעצבן?
ונכון שאתם
הייתם מתים שלא
לשמוע אותו?
אז טוב שאתם
מסכימים,
ותזכרו-
בינתיים שמים
אטמים!)
אט"א- אטמי
אזניים בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.