הזמן שנשבר / אהובי מת |
הלילות לבנים, הזמן לא עוצר
הבזקים של הבנות
באים כתוכחות,
שלי עליי.
ופתאום ההגיון עולה על הדמיון
כבר לא חולמת, לא יכולה לישון
הסערה שהייתה בי שכחה ונרגעה
השקט אחריה מרגיש כמו לוויה
אהובי מת,
אהובי מת.
היו רגעים בהם רציתי לרוץ ולברוח
אלוהים יודע כמה שניסיתי לשכוח
אבל למזלי כבר לא כל כך נורא
כי אהובי מת,
חלומי מת,
אהובי מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|