רק לידע כללי אני רוצה שתדעו ששינה הפכה להיות המזון לאושר
ולסיפוק העצמי שלי. בכל יום אני קמה בבוקר, לומדת בביה"ס,
אוכלת כמה שקיבתי רק מוכנה לקבל אל חיקה, לומדת ומתכוננת ליום
שלאחר, והולכת לישון. מה שמשאיר לי הרבה מאוד זמן לשינה אשר
תוכל לרצות את מוחי וגופי העייף.
לילה אחד לאחר שהלכתי לישון בסביבות השעה שמונה בערב, והרי
שזאת שעה מוקדמת, הוא, הופיע בחלומי. עיני נפקחו לרווחה כמו
שבחיים שלי לא חלמתי לפקוח אותם, מסתכלת עליו בכזו הערצה כמו
שלא חלמתי להסתכל עליו, המומה.
והוא, כלא כלום מוריד את כובעו לפני, וראשו לפתע גדול פי אלפים
מראשו של הרך אשר רק נולד. הוא, הסתכל עלי בעיניו הגדולות
בעודי טובעת במבטו הסוחף, אל תוך מערבולת שלעני נראתה אין
סופית. ובעודי צונחת למטה, חסרת מעצורים, אני רואה מרחוק את
הוא פותח ידיו לפיסוק ענק ומבלי ששמתי לב נוחתת אני אל חיקו,
חבוקה בין זרועותיו האין סופיות, ובטוחה.
תמיד אמרתי שאין דבר כזה הוא. היו כאלה שהסכימו וכאלה שהתנגדו.
אבל לא משנה מה כולם אמרו אני ידעתי שהוא לא קיים אלא אם כי רק
במסעותיהם הארוכים של אנשים בדמיונם הפרוע.  תמיד ידעתי שהוא
לא קיים כי אם כן היה קיים, היו יודעים זאת על פי מראית העין.
אך הוא הוא סתם פחדן אם הוא אכן באמת קיים, אז אם הוא קיים
ופחדן אין טעם בלהאמין בו כאל משהו חסון וחזק.
אז מי הוא באמת אותו הוא שהופיע ותמך בי באותו חלום? הוא היא
אני?!
אם אין הוא מוכיח את קיומו אז הרי שהוא היא אני בכבודה ועצמה.
היחידה אשר יודעת מה טוב או לא טוב לה, והאני היחידה שיכולה
לבטוח בה.  
לכל אחד יש הוא משלו אשר משלה או לא משלה אותו להאמין שקיים
הוא אך אין הוא נותן מידע על איך ניתן לגלות מי הוא אותו הוא.
אלא שכל אדם צריך לגלות שאותו הוא הוא הוא בעצמו.