צביקה סליטן / הריקנות שלי |
ניסיתי פעם להגדיר את הריקנות שאני מרגיש בפנים.
ללא הצלחה-
יש דברים שגוברים על מילים.
וכשהבדידות מגיעה לשיאים חדשים
פחד, מבוכה ומעל לכל חוסר אונים
מפסיקים להיות צלילים
והופכים לסמלים
אז הדיכאון שולח אצבעות קרות
עוטף את הלב, ושולח גרורות
עד לחלומות
סוחט ממני את החיים באצבעות גרומות
השונא הכי גדול משקיף עלי מהמראה-
בחמש בבוקר של לילה בלי שינה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|