יהודה בן מיכאל / מיומנו של תורו |
הוא לוקח אותו בידו, משפשף ומריח.
הריח נפלא אך הוא מתעצב על נערה שעזבה ונעלמה.
הוא נשכב על המדרכה ונרדם.
הלילה יורד וקר, הוא מתעורר וקם.
תולש עלה מעץ לימון, משפשף ומריח,
משפשף ובוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|