יהודה בן מיכאל / פתיח אוטוביוגרפי |
להשיבם גם עם השנים הנאגרות בגופי המרדן... תל על גבי תל,
סימני אסון קרב ובא ומכה שוב ושוב בגבי הרך. סימני עד כמו עץ
שנכרתו ענפיו.
דממת חצות ורק אני זועק בנפשי אל הירח וצבא כוכביו. טוב הייתי
מהם ומה נותרתי? רק פיסות בשר וזיכרון המאיים להתפרק אל תוך
תוכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|