|
אַתְּ
אַתְּ בּוֹרֶרֶת מִלּוֹתַיִךְ
אֲנִי אֶת צְעָדַי
אַתְּ חוֹתֶמֶת אֶת פָּנַיִךְ
אֲנִי אֶת כָּל יָמַי
וְלִפְעָמִים רִפְרוּף רוֹגֵעַ
אֲנִי כָּךְ בְּמִקְרֶה
בָּךְ אָז אוּלַי נוֹגֵעַ
פּוֹגֵעַ לֹא פּוֹגֵעַ
אַתְּ עוֹבֶרֶת לְיָדִי
צוֹרֶבֶת וּפוֹגַעַת
נָא עִמְדִי נָא עִמָּדִי
נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת
אַתְּ סוֹתֶמֶת מִלּוֹתַיִךְ
אֲנִי אֶת שֶׁעָרַי
אַתְּ טוֹרֶפֶת מַבָּטַיִךְ
אֲנִי אֶת כָּל חוּשַׁי.
דן ספרי. © |
|
|
הייתה חווה?
הייתה חווה?!
אולי עדיין יש!
תשאלו לפני שאתם
כותבים שירים
כאלה.
דוד משה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.