|
השיר הזה נכתב לך
ואתה לא תדע
תן לאהבה שלך לפרוץ החוצה
אבל לא אליה
ותחלום, תן לעצמך
עד שחלומך יתגשם
ובין פרחי הבר
הוא ישיר, הוא יצחק
השיר הזה הושר לך
ואתה לא תשמע
אתה זוכר איך פעם זה היה
ובין נדנדה לנדנדה
היא עמדה לבדה
וקיוותה שיראו אותה
והנשק עוד חם
עוד מרגיש ת'כאב
השיר הזה מזמן נגמר
ואתה לא תראה. |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.