פסיפס של שלמות
אני
את
היא
וכולן.
יוצרות תמונה נהדרת
חזקות, מאוחדות
ביחד, לא לחוד
אותנו איש לא ישבור
חבורה שכזאת
כל אחת
משלימה את רעותה
כולנו יחדיו
כך לנצח
כך אמרנו
כך זה נראה
מבחוץ
אומרים לנו - אתן מושלמות
חושבים - לא ניפול
לא נתנפץ
למיליוני רסיסים
(נישאר)
ביחד, לא לחוד
אותנו איש לא יצליח לשבור
חבורה שכזאת
נועדנו לגדולות
רק אנחנו
חזקות, מאוחדות
מול כולם
אני
את
היא
וכולן
מול כל העולם
ילדות מושלמות
חברות של נצח
כך זה נראה. היה.
ועכשיו כל אחת
(לבד מול כולן)
כבר לא ביחד,
די לחוד
עכשיו אין אנחנו
(זה רק אני
ואת)
כבר אין מה
שיחזיק
פסיפס שהתנפץ
למיליוני רסיסים
כל רסיס
הוא תמונה
(חלשות, יחידות)
אין כבר מי שישמע
תחינה אחרונה
לאיחוד
בלי ייחוד
ואין כבר זכר
לאותה התמונה
שפעם
גרמה לי להרגיש בטוחה
רסיס של חבורה שכזאת
רסיס מתמונה של שלמות
כבר לא חושבים - לא ניפול
יודעים שאין עוד תקווה
שום קשר
שום אהבה
(רק זיכרון ישן של אחווה)
כבר לא ביחד
(כך יהיה לנצח)
לא כמו שאמרנו
לא כמו שנראה היה
מבחוץ
כבר לא יאמרו - אתן מושלמות
המסך כבר עלה
כל תחלואי החבורה
נחשפו
(לעיני כל)
עכשיו כבר לא נותר במה
לחבר רסיסים
של תמונה שנופצה
למיליוני חלקים
כל אחת
לחוד, לבד
אני.
את.
היא.
וכולן.
וכך יישאר לעולם.