דן לוי / זה רק אני |
מזגתי ומזגתי אך הכוס אינה מלאה.
תקוותיי מתמוססות כמו גזים בקולה,
סותם את אוזניי, כבר לא יכול לשמוע.
על קצה החלון אני ניצב,
דואג שהפצע לא יכאב.
ראשי נחבט בקרקע, עיניי פקוחות,
עוצם אותן, לא רוצה לראות.
מגלגל עוד כדור על הלשון
אני רוצה לישון,
לשקוע בחלום,
ולקום לעוד יום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|