השיר שעלה עכשיו מזכיר לי מישהו שפעם הכרתי...

התחלות חדשות, תקופות שנגמרות
ימים שעוברים יחסים שחולפים
חיים שעוברים לי מול העניים
מלאים בדמויות
מלאים באכזבות
מלאים באהבות
מלאים בדמעות
בחיוכים
בכאב
בי
בך
בנו
רגש הגעגועים מוצא את דרכו לליבי
הזיכרונות מכים בי
וכואב...
הפרידות מתישות אותי
האכזבות מתישות אותי
רגשות האשמה מכאיבות כמו סכינים קטנים שצובטים אותי מבפנים
הראש חושב העניים מביטות
והאצבעות כותבות
העניים נסגרות, נפתחות
קמים, ישנים
הולכים, באים
נכנסים, יוצאים
מרגישים, מתרוקנים
יושבים, עומדים
כואבים, בוכים
צורחים... מבפנים
קוראים לך שתבוא
אבל אתה לא שומע
אתה נשאר שם...
רחוק
ממני...
אמרת פעם שאתה אוהב אותי...
אני מתגעגעת לפעם
הנה שוב הגעגועים...
הרוח נושבת ומלטפת את פניי כמו ריח החרציות שפרחו כשרצנו בשדות
בחופשיות כה רבה, כמו ילדים קטנים
חופשיים מהכול
בלי מחשבות בלי דאגות
התמימות מלאה אותנו
עכשיו רק הגעגועים הכאב הריקנות הכעסים
הפחדים...
ואני פה
ואתה שם
ואני חושבת
ואתה שם
ואני בוכה
ואתה שם
ולי כואב
ואתה שם
ואני כאן עדיין מחכה...
לך...