|
העיניים...
העיניים האלה שלך שאפשר לקרוא דרכם את הנשמה שלך
האף...
האף המתוק הזה שלך שאני כל כך אוהבת
השפתיים...
השפתיים המתוקות האלה שלך שאני כל כך משתוקקת אליהן וכל כך
מתגעגעת לטעם שלהם ולמגע שלהם, לרכות הזאת שלהן
לנשיקות המדהימות האלה המתוקות האלה איתך שאני כל כך אוהבת
הידיים...
הידיים האלה שאני כל כך רוצה וחולמת שיהיו מסביבי ויחבקו
וילטפו וינחמו ובחיים לא יעזבו
והלב...
הלב הזה שלך, שלי... שלמרות שזה 2 לבבות הם מתחברים לאחד שאוהב
ודואג ואכפת
לב אחד, שלנו! |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.