זה היה בסוף 1983, ממש בסוף בסוף אבל. האוויר היה קפוא ועומד
לחלוטין
"קר לי."
"לא אכפת לי"
"נו, אבל דוד אבי, קר לי נורא"
"אוחחח... הנה קחי את המעיל שלי, אבל תהי בשקט!"
"אוקיי"
עמדנו שם, בסמטה הקרה ההיא וחיכינו
"למה אנחנו מחכים?"
"מה זה משנה לך? תפסיקי לשאול כל כך הרבה שאלות"
"נוווווו"
"למשיח, טוב?"
"אנחנו מחכים למשיח?"
"כן כן למשיח, הוא יבוא במיני-מיינור אדומה"
"אבל המשיח אמור לבוא על חמור לבן"
"זה משיח משודרג, אבל חייבים להיות בשקט, או שהוא לא יבוא!"
"אה, טוב"
אז המשכנו לחכות עד שהמשיח הגיע
"הנה הנה המשיח!"
"תהי בשקט! תחכי כאן שנייה, אני כבר חוזר"
אבל רציתי לראות איך המשיח נראה, אז התגנבתי מעבר לפינה
והצצתי.
"הבאת את החומר ג'ינג'י?"
"כן מתושלח, הנה הוא - כל כך יפה..."
"כן, כן, מה שתגיד. הנה הכסף שלך"
"מה אתה לחוץ?"
המשיח דווקא היה טיפה נמוך ואפילו די שמן, איזה מין משיח זה?
בטח בגלל שהוא לא בסביבה המשיחית הטבעית עם החמור. והוא בכלל
ג'ינג'י ואמא אמרה לי פעם שראינו חתולה ג'ינג'ית ושג'ינג'י זה
הצבע של השטן, אז מה הולך פה? החלטתי ללמד את המשיח איך להיות
משיח
"סליחה אדון משיח"
"מי? מה? הילדה הזאת שלך? חי, חי, חי"
"אמרתי לך להישאר מאחורה!"
אבל עכשיו רק היה אכפת לי מהמשיח
"אדון משיח, למה אתה ג'ינג'י בלי הרבה שערות גם, ונמוך ושמן?
אתה אמור להיות גבוה וחזק אדון משיח, אני מצטערת מאוד, אני
אאלץ להחרים לך את האוטו"
"די אל תתייחס אליה"
"אוי עזוב אותה מתושלח! איך קוראים לך ילדה? אל תדאגי, המשימה
שלי חשובה מאוד, אני מעלה אנשים לגן עדן צ'יק צ'אק, אבל אצלי
הם אפילו יכולים לחזור ולעלות שוב מתי שבא להם"
"מה? אדון משיח אתה מתבלבל, אמא בגן עדן ואמא נשארת שם בשביל
להשגיח עליי, אבל היא לא יכולה לחזור"
"מצטער חמודה... הנה גם הדוב שלך, תשמרי עליו טוב טוב, בסדר?,
הדוב הקטן הזה הוא המפתח של הרבה אנשים לגן עדן"
באמת אז נזכרתי שדוד אבי לקח לי את הדוב טדי, אבל הנה המשיח
החזיר לי את טדי ואולי בכל זאת יש גאולה.
"תודה אדון משיח"
"בבקשה חמודה"
"בואי, אנחנו הולכים מכאן"
"ביי ביי אדון משיח!"
שבוע אחר כך דוד אבי היקר נעלם, פוף! מה שהשאיר אותי לבד אבל
בסוף הסתדרתי, כי ראיתי שטדי קצת מנוזל ממתי שהיינו בסימטה, כי
הייתה עליו נזלת שהתייבשה וכבר איבדה את כל הצבע שלה ונהייתה
לבנה, אז ניקיתי אותו וגם בדקתי מה זאת הנזלת המוזרה הזאת.
ומאז, כבר 20 שנה, אני בגן-עדן. תודה אדון משיח!