|
הו מלחית שלי -
שתי עיניך צופות אל האופק.
ממקום מושבי על סיפוננו
אני רואה אותך מנווטת באומץ,
שוברת גלים בנחישות ושתיקה.
ביד שאננה אני חובק את מעקות הסיפון
והרוח עוצמת את עיני בטפיחת לטיפה.
רק איתך אני בטוח שנגיע בסוף
ללגונה היפה ביותר
4 נובמבר 1996 |
|
נראה לי שמישהו
ארגן עלי חרם,
כבר חודש כותבת
סלוגנים, ואף
אחד לא פורסם.
זה בגלל שאני לא
פופולרית?
אל תכנעו ללחץ
חברתי!
תגובת מערכת: זה
בגלל שאנחנו
אוהבים למחוק לך
את השם מהסוף
שלו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.