|
הו מלחית שלי -
שתי עיניך צופות אל האופק.
ממקום מושבי על סיפוננו
אני רואה אותך מנווטת באומץ,
שוברת גלים בנחישות ושתיקה.
ביד שאננה אני חובק את מעקות הסיפון
והרוח עוצמת את עיני בטפיחת לטיפה.
רק איתך אני בטוח שנגיע בסוף
ללגונה היפה ביותר
4 נובמבר 1996 |
|
|
בעוד אני מעלעל
לי בינות אתרי
האיטנרנט, בוהה
במסך ומחפש את
מהות החיים, אני
שואל את עצמי:
מה הקשר ללחם,
ולמה לי לשלוח
אותו?
מארווין
האנדרואיד
הפרנואיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.