היא עזבה אותי. זהו. זה נגמר.

אתמול היא ישנה אצלי בפעם הראשונה, שכבנו בפעם הראשונה ,עשינו
אהבה בפעם הראשונה.

לפני ששכבנו לא היה לה חשק, אני עדיין לא יודע איך זה קרה,
כנראה שאני סקסי מדי... אז דיברנו.

דיברנו עלינו, עליה, על ה-X המיתולוגי שלה.
תמיד דיברנו עליה. על מה היא רוצה.
דיברנו על המועדון.

במועדון שתינו. וכשאנחנו שותים, אנחנו שותים.
כל הערב הקפצנו, קפצנו, השתוללנו עד שליעל, חברה שלה, כבר לא
היה כוח. לא אלינו, לא למקום ולא לנסיעה הארוכה הביתה.

בבית, לפני שיצאנו למועדון, בזמן שהתארגנו, היא אמרה לי שהיא
רוצה לבוא לישון אצלי.
"למרות ההורים"? שאלתי.
"כבר אמרתי להם שאני ישנה אצל יעל, זאת אומרת אם תקבל אותי
אצלך..." אמרה בחיוך.

יעל היא הסיבה שהכרנו.

משה הביא את יעל, שלא מזמן הכיר, למסיבה של יואב, וזו האחרונה
הביאה אותה.

עכשיו היא עזבה אותי.
היא אומרת שהיא לא מוכנה לקשר.
היא אומרת שעדיין קשה לה בגלל ה-X
היא אומרת שייעצו לה.
היא אומרת שדיברו איתה.
היא אומרת שהיא סוף סוף יודעת מה היא רוצה מעצמה.
היא אומרת שאני לא כלול בתוכניות שלה.
היא אומרת שאני תלותי מדי.

אולי. אולי באמת אני דואג לה מדי. מנסה להשיג תשומת לב. אהבה.
דברים שפעם היא נתנה. לא רק לקחה.
אז אולי מעכשיו אני אהיה סתם תלוי מאיפשהו.