|
בפינה הזו גשום נורא
אבל בדיוק עכשיו מתבהר כאן טיפה
קירות ההגנה כמו מסטיק לעוס
אוי ואבוי, אלוהים שוב כעוס
החיילים עדיין עומדים למשמר
אבל מציצים מעבר לפינה
רוצה, לא רוצה, נראה כבר מחר
העיקר לשבור את זכוכית הבועה
בפינה הזו תמונות
כולן מאפיינות אותי
בתוך כל הפינות של כולם
תמצאו גם את הפינה שלי
פינה עם קירות כחולים
מה זה הדבר הזה שבין אהבה לזיונים
גבר שכבר הזדחל עמוק לנשמה
לא יצא ממנה בקלות רבה
כל הפינות הן כמו לונדון
בהיר ועכור והכול באותו היום
הפינה שלי מוסיפה צבעוניות
כל עוד זה דבק במציאות |
|
|
לפעמים אני
מרגיש שאין לי
שותף
לפעמים אני
מרגיש שהחבר
היחיד שלי
זה העיר שאני גר
בה
עיר המלאכים
בודד כמוני, יחד
אנחנו בוכים
-להקת "פלפלים
אדומים חריפים
עד מאוד" בשיר
"מתחת לגשר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.