סורין קרמר / פליסיטי שלי |
פליסיטי שלי המתוקה
צפונה בזכרוני אך מתרחקת
עם דעיכות הזמן והתשוקה
פליסיטי שלי, אייך ילדונת?
אנה שמת פעמייך, חסודה?
פליסיטי שלי זו הקטנטונת
אף בדמיון נותרת לי אשליה.
פליסיטי שלי רבת החסד
את צליל קולך אשמע בדמי
אי שם במרחבייך מרחפת
ולא אדע אייך ולא אדע אל מי
פליסיטי שלי, סבוכים ימי בחלד
מהמראות שבדרכי פני אלעיט
במעופי אלייך אני חש כילד
המשתדל מן המרוץ קצת להאט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|