הרגשה שקופה וחריפה
שוב אותי מציפה, מטריפה, מקיפה
לא עוזבת...
מחשבות על חיים שלא קיימים
תחושות מוכרות,
שונאת או אוהבת,
לאט אצלי בוריד זורמים החיים
עוד חלון נאטם
עוד דלת נסגרת
ותחושת דיכאון שכל יום חוזרת

כי אין לי מקום, אין לי שייכות
אין לי קלסה ואין לי איכות
מסתובבת בעיר בנעלי בית
חיים בקופסא של מארלבורו לייט

אמא ואבא, בית, גינה...
מזכיר לי תמונה ישנה נושנה
לא זוכרת, אני מתעוררת ונזכרת
שאין לי עבר, אך מצפה לעתיד
בקבוק דם שקוף אני שוב גומרת
מחפשת בתוך החיים איזה תפקיד
חוסר אונים, חרדה, בהלה,
ולמה לפתע פתאום שוב חולה?

כי אין לי רוגע, אין לי מנוחה
חיה בתוך קופסה מסריחה
מסתובבת בעיר, מחפשת לי בית
בסוף חוזרת לחיים בקופסה של מארלבורו לייט