החבר הכי טוב שלי בצנחנים. זה די חבל כי דודי המ"מ תמיד אומר
ש"עדיף אחות זונה מאח בצנחנים". מצד שני אחות של דודי באמת
זונה, והוא כנראה אומר את זה רק כדי לנחם את עצמו.

שסיימתי טירונות לחבר הכי טוב שלי כבר הייתה כומתה אדומה, ואני
נורא התביישתי כי הכומתה שלי בצבע שחור והיא אפילו לא משופצרת.
והחבר הכי טוב שלי (שנקרא לו מעכשיו רונן, כי "החבר הכי טוב
שלי" זה כינוי ארוך מדי וכואבת לי היד לרשום כל פעם מחדש "החבר
הכי טוב שלי", ואם חושבים על זה, אם הייתי קורא לו מהתחלה רונן
ולא "החבר הכי טוב שלי" הייתי חוסך לי המון כאב, אבל אז לא
הייתם יודעים שרונן הוא החבר הכי טוב שלי, אז אולי זה היה שווה
את הכאב, במיוחד בגלל שהוא החבר הכי טוב שלי, אז אני מוכן
לסבול בשבילו הכל, אפילו כאב של מילים מיותרות).
בכל מקרה לחבר הכי טו, כלומר, לרונן הכומתה היתה משופצרת ממש
יפה, אבל זה לא חוכמה כי רונן הוא קשר מ"פ, והמ"פ הביא לו את
הכומתה שלו, והוא לא באמת עבד עליה. אם חושבים על זה כל מה
שרונן רצה בחיים הוא השיג, הוא נראה טוב, יש לו ממוצע בגרויות
100, נילי, הילדה הכי שווה בשכבה חברה שלו כבר 3 שנים. הוא
התקבל לצנחנים וקיבל להיות קשר מ"פ. ואני? אני לא יפה, היחידה
שיצאתי איתה אי פעם עשתה את זה כי הפסידה בהתערבות. אין לי
בגרות מלאה, ואני בשיריון ועוד פק"ל מים. שחושבים על זה יותר
לעומק, רונן תמיד צוחק עליי ומתלהב מזה שהולך לו בחיים. אז בלי
לחשוב פעמיים באמצע ההכנות לטכס, יצאתי מהשלשות, דרכתי את
הגלילון שלי ויריתי ברונן 3 מחסניות. בתור לוחם בצנחנים הוא לא
הגיב בעודף לחימה כשתקפתי אותו.

כנראה שבאמת עדיף אחות זונה מאח בצנחנים, אם שיריונר פשוט
כמוני יכול להוריד צנחן מהולל כמו רונן, והוא עוד היה קשר מ"פ.