|
לפעמים את נשברת
גם לך מותר לבכות
ולאן את חותרת
כשטבעו התקוות
לפעמים את מבינה
כמה שאני לא
ואז את נשארת
לבד עם עצמך
לפעמים את מסתגרת
גם את יודעת לשתוק
ולמה את הולכת תמיד
כשזולגות הדמעות
לפעמים את רואה
כמה שאני עיוורת
ואז את נחנקת
בתוך עצמך
לפעמים את שוכחת
גם את חשובה
ואיך את יכולה
לשים אותך אחרונה
לפעמים את יודעת
כמה אני טיפשה
ואז את חושבת
מה את עושה
ולפעמים,
לפעמים את שמה לב
למה שסביבך
אז למה את מתעלמת?
אז
למה
את
עדיין
לבד?...
לך. |
|
פעם התעלסתי עם
הרמיונה המפתה,
ולמתניה,
אפרודיטה מפפוס,
היתה חגורה
צבעונית, מרוקמת
בכתובת זהב:
"אהב אותי,
ואל תעלב אם אני
שוכבת עם זר."
אסקלפיאדס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.