[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הארלי ו
/
מה שאין לאחרים

כשנועה צוחקת
נהגי מוניות חדלים לארוב לטרף
ותינוקות פוקחים עינים תמהות.

היא לא מצליחה לעצור בעד הדמעות
ואני לא מאמין לה שהיא לא
מאושרת בחיוך המתוק ביותר שנמתח אי פעם לרוחב
משולש אלנבי.

נועה מבקשת שימעכו את שדיה
כי הם צעירים עדיין
היא מדנדנת פעמונים בגרונה
כשהיא רוכבת עלי
דורשת שאיכנע בחיוך של זורו
ואני מפציר בה
להרוג אותי
או לפחות לעשות בי
את מה שמותר לה
ולא לאחרות.

ולפעמים אני חרד שתלך
ותיקח איתה את מה שיש לי
ואין לאחרים

כי כשנועה צוחקת
כל באי הכנסים והתערוכות
נעצרים בקופה
ומושיטים יד לארנקם
לפשפש אחר משהו
שאינו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עזוב אותך
ממחנות השמדה,
כשאתה באמת צמא,
ספרייט.




מ. מוסקוביץ'
במכתב נרגש
לאדולף


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/1/04 19:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הארלי ו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה