לא נוגע, לא פוגע
והחיים הם כמו זרם שלא נפסק
לא מצליח אתכם לשכנע
שהעולם ממשיך גם כשאני נשחק
בצהריי יום חורף
השמיים, הם כבר משחירים
בצהריי יום חורף
אליהם הולכים הילדים
פזמון:
ואני רק שואל את עצמי
האם אני חלק מכל זה
ואני רק מביט אל עולמי
האם גם הוא יהרס כשאלך
מילים צפות בעולם של בדידות
וחברים מנסים למנוע טעות
הם אומרים זה בסדר לעשות שטויות
כל זמן שאתה נשאר כאן לחיות
חרוזים בשקל יוצרים מסך ערפל
הם משקרים לכאב אבל נותנים לו להישאר
חרוזים בשקל ההמון משתולל
ואולי עכשיו זה הזמן לוותר
פזמון:
ואני רק שואל את עצמי
האם אני חלק מכל זה
ואני רק מביט אל עולמי
האם גם הוא יהרס כשאלך |
