|
נקטפה היא מתחת
לסלע כה אכזר,
עדינה היא כל כך
לא יהיה כבר מחר
הוא לא חשב הרבה
כשקטף אותה תחתו
הוא רק רצה פתאום
לנסות את מזלו
שכח הוא לפתע
כמה זהותה אמיתית
שכח הוא לרגע
שהיא כה קטיפתית
יום אחד הוא יבין
כמה היא נזקקה לו אז,
יום אחד הוא יבין,
זו תהיה לו לרז
עזבה מהר
קשה היה לה לשכוח
לא תשוב יותר
אין לה כבר כח
הוא חשב שיוכל
את עברה לשנות
אבדה היא פתאום
לא נמצאו לה עקבות |
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- זה ישנה אם
אני אגיד כן או
לא?
- לא, אנחנו
נהרוג אותך
במילא יהודון.
דוגי - ורשה
1941 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.