דור, זהו המכתב האחרון בו אחרי שמך לא יבוא כינוי חיבה. זהו
המכתב הראשון בו לא אתאר את רגשות געגועיי אליך. זהו המכתב
הראשון בו לא אצטער על נסיעתי. זהו המכתב הראשון שהתוכן בו
יפגע בך.
זהו המכתב הראשון ששקלתי מילים שוב ושוב, זהו המכתב הראשון
שבזבזתי אליו כמות רבה של דפי טיוטה כמו שלא השתמשתי בנייר
ובדיו בחיי. זהו המכתב הראשון והפעם הראשונה בחיי שאגיד את כל
האמת.
הגעתי למסקנה שאני לא מצטערת על נסיעתי לאירופה, זאת שהייתה
אמורה להיות חופשה, שיחררה אותי יותר משחשבתי שתעשה. כבר שלושה
חודשים אני פה, מסתובבת בין רחובות לא מוכרים, חושבת עליי,
עלייך, על הכל.
עד עכשיו הרגשתי שאני מתגעגעת וצריכה אותך לידי. אבל הבנתי
שבסך הכל הרגשתי בדידות, ואתה בסך הכל עוד חלק למילוי החלל
הזה. זה אולי נהדר אבל אני צריכה שהחלק הזה יבוא מאהבה ולא
מצורך. אולי אהבתי אותך ובמשך השנים זה הפך להרגל, אולי
מההתחלה זה היה הרגל. שלא תחשוב שאני מצטערת על חמשת השנים
הנפלאות שבילינו יחד, אלו היו שנים מאושרות, אך לכל דבר יש
סוף.
אני מודה לך שלא התווכחת עימי כאשר סיפרתי לך על החלטתי לנסוע
לאירופה, ומודה לך ששיחררת אותי, אני בטוחה שזה מעציב אותך,
אבל תחשוב ברצינות אם מה שהיה ביננו הרגל או אהבה, ואם הגעת
למסקנה שזאת הייתה אהבה אני מצטערת שפגעתי בך, אל לא מצטערת על
המסקנה שהגעתי אליה. כפי שאתה מכיר אותי אתה יודע שקשה לי
לפגוע באנשים, אני מתנחמת בעובדה הזאת שתבין אותי.
אני בשלב כזה בחיים בו אני מגלה את הצללים שרבצו עליי ונפטרת
מהם (זה אולי נשמע נורא, אבל אתה בטח מבין את הכוונה שלי). אני
מנסה עכשיו לפתוח דף חדש, אולי לעשות שינוי תדמית כמו שתמיד
תכננתי, ואירופה היא המקום המצוין. אבל נעזוב אותי עכשיו, דור,
אני מקווה שלא תבכה הרבה, גם לך מגיע להתחיל מחדש. עבר עלייך
הרבה בזמן האחרון, כל העניין עם האוניברסיטה, אני חושבת
שלשנינו מגיע למצוא מישהו חדש ולהתאהב בו באמת, לחוות איתו
חוויות מרגשות, מאושרות, עצובות, כאלה שייזכרו כמו חמשת השנים
שבילינו יחד.
הגיע הזמן להתחלות חדשות, לאנשים חדשים, למקומות חדשים.
בגלל הסיבות האלו החלטתי להשאר עוד שנה ולהגיע למקומות חדשים
באירופה, להשתחרר קצת, לבלות.
אני מקווה שאחרי השנה הזו כשאני אחזור ובמקרה נפגש ברחוב, לא
נתעלם אחד מן השני, ולא תהיה הרגשת מתח באוויר, ונדבר כמו
חברים שלא נפגשו הרבה זמן, ולא כמו אקסים שמנסים בכוח להשאר
ידידים. אתה הרי יודע כמה אני שונאת אנשים מזויפים.
דור יקירי (כוחו של הרגל, אבל לא מצטערת על זה)
זהו המכתב האחרון שאכתוב אלייך
המכתב האחרון שבו אסביר את עצמי
המכתב האחרון שאכתוב בצער
זהו דור.
המכתב האחרון.
באהבה (הרגל)
אני. |
