אדם נאבד בתוך עצמו,
שומר בתוכו את כאבו,
סופג כאבים מאחרים,
לא מספר לאנשים,
הוא בוכה בתוך מטתו,
לא מבין למה ואיך הגיע כאבו,

הוא רוצה להיות חופשי,
לא לשמור סוד אישי,
אבל הוא מטביע את סודו,
הוא בעצמו לא יודע מה יהיה איתו,

הזמן חולף, הכאב נסחב,
התקופות עוברות,
חורף, אביב, קיץ וסתיו,
שומר את הכאב אל בין אוזניו,

הוא רוצה להיות חופשי,
לא לשמור סוד אישי,
אבל הוא מתביע את סודו,
הוא בעצמו לא יודע מה יהיה איתו

מוקדש לאלה בעלי כאב לב נפשי!
נכתב בעקבות הרצאה על הסמים בבית ספר