|
הזמן עף
הזמן צף
לא ניתן לעוצרו
לא ניתן לחשבו
מה שקרה אתמול
נראה כמו ערפל
ומה שקרה אתמול
יהפוך להיות שלשום
במהלך הזמן קורים דברים
רעים, טובים או סתם דברים
על מנת לזכור, ישנם ימי זיכרון
אני, על מנת לזכור צריכה רק זכרון.
לזכור את האנשים החשובים שהיו לי
ונעלמו לי
לזכור את מעשיהם, פניהם, דבריהם
אבל בעיקר את נישמותיהם. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.