בדרך המפתן אל ביתך כבר מעדתי
לא עזרת לי לקום, נחבלתי ,נפצעתי
על הסף של ליבך סורבתי כניסה
אל גדולותייך ,תוכך ואת כה יפה
התעללת, התאכזרת כמו ים לטובע
ומערבולות מוחך זעקו כסופה
אך ביום שכזה כבר אינני פיקח
ואת בחוצך אינך עוד יפה.
עננה מכסה את אביב השמיים
וציפור מקננת לתפוס מכסה
ואני עף כמו בז למחוזותייך
ורוצה בליבך אך אינני מורשה
דוחת הצעות, מלבינה עלבונות
בבושת פנים יראי לך
כי אולי ביום מן הימים הקרובים
אשוב עוד לרדוף את ליבך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.