ענבר בלו / אולי זו אני |
את החיוך
את האור שניצת בעיניך בראותך אותי
בכל מחשבה עליך מתקשח ליבי
שרירי מתקשתים
נפשי מתכנסת בתוכה לתחושת חיבתך
והכעס עליך לא נותן מנוח
טורד את יומי
רודף את לילותי בחלומות טרופים
ואני, מלאת שנאה, קשוחת לב וכועסת,
לא יודעת שלווה לא זוכרת את השקט
שוב האהבה ממני חומקת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|