יש תמונה חדשה בכניסה לדירה שלו, של פני אישה בסגנון אבסטרקטי.
המסגרת הכחולה מתאימה לקירות הצבועים לבן העוטפים את המסדרון
בואכה למטבח ולסלון. על הספה החומה, שכבר ראתה ימים טובים יותר
יושבת החתולה המכותמת, עסוקה בליקוק עצמי רציני ביותר. על
השולחן המתקלף, מעץ אורן מלא הצבוע בצבע חום בוק, פרוסה מפה
פרחונית בצבעים שונים. האגרטל, המונח על השולחן, עשוי מזכוכית
מעוצבת כשני עלים צמודים זה לזה וצבוע בסגול, מלא בחציו במים
ובו חמישה פרחים בצבעים אדום, לבן, צהוב, כתום וסגול הנמצאים
בשלבי נבילה מתקדמים.

הדלת נסגרת ורעש המנעול מתרחק ממנה ככל שהיא מתקרבת לסלון
ולחתולה, שעכשיו עסוקה בללקק את רגלה השמאלית. הוא ניגש למטבח,
פותח את דלת האמקור 10 האדום שלו, שולף בקבוק מים וקורא לה
מרחוק, רוצה? היא רוצה. הוא מוריד ממדף גבוהה שתי כוסות זכוכית
חלקות וגבוהות, כאלה שאפשר לשתות בהן ג'ין וטוניק. פותח את
הברז ושוטף את האבק שהצטבר עליהן בזרם מים חזק וקר, פותח את
הבקבוק ומוזג לכוסות כמעט עד הקצה.

חם לה אז היא פושטת את החולצה ונשארת עם חזיה, החתולה מפהקת
ומתמתחת, רעד חולף בגבה והיא מתכרבלת בעצמה ונרדמת לאט. הוא
מניח את הכוס שלה על השולחן, שותה את המים שלו בלגימה אחת
ומציע לה להצטרף אליו למקלחת. היא מחייכת בזמן שפיטמותיה
מזדקרות. היא מחייכת והוא כבר מנשק, מלטף, מגרה ושואל אם להביא
לה מגבת נקיה. היא מתעוררת וקמה לאט, החתולה מרימה את ראשה
ועוקבת אחריה.

הוא כבר עירום במקלחת תחת המים הגועשים בזמן שהיא נפרדת
מהתחתונים ומצטרפת אליו. הוא מתיז אליה סבון ומלטף את ירכה,
היא מאושרת. את הסדק בתקרה היא לא ראתה, היא רק חשה את הטיח
נופל על פניה. החתולה קפצה ביחד איתה למקלחת אך בדרכה בריצה
לחצר דרך החלון. הקורה נסדקה בזמן שהבית, כערסל המתנועע בעוצמת
רעד עצומה. התקרה נסדקה, את זה הוא ראה. את החיוך היא לא
הספיקה למחוק עם נשימתה האחרונה וככה היא נמצאה. הוא נשאר
משותק.