מה את באמת רוצה?
ברגע קצר של כנות נדירה אני מניחה שהיית אומרת שאת לא ממש
יודעת.
את הרי לא באמת רוצה למות נכון? הרי בעצמך אמרת ששום דבר לא
יצא לך מזה.
ולחיות את רוצה? לא גם לחיות זה לא בדיוק אטרקציה מבחינתך.
אז מה כן? כששקט לך לא טוב לך.
כשהרבה קורה לך זה לא טוב לך.
כשרע זה רע.
כשטוב זה גם רע.
אז מה לא רע?
אה אז את רוצה לשקוע מה? להעלם אמרת?
בבקשה מי עוצר אותך בכלל?
אה אכפת לך? כן בטח. מאוד אכפת לך...
ממי אכפת לך? מסכינים?
מאש?
מההקאות שהגוף שלך מצליח לארגן לך כל פעם שקצת כבד לך בנשמה?
מאנשים? כן מאוד אכפת לך מאנשים.
אה באמת אכפת לך?!
ילדה יש לך דרך מוזרה להראות את זה.
מה גם שלא ממש יהיה אכפת למישו באמת אם תעלמי ואת יודעת את
זה.
לפחות לא למישו משמעותי.
טוב את שוב מתבכיינת את שמה לב?! נמאס מזה כבר את לא חושבת?!
מה בכלל הבעיה שלך?
יש לך כל מה שאת רוצה לא?
אז מה עוד את רוצה?
מה?
את צווחת כמו מטורפת על כל ג'וק שאת רואה ודורשת שהוא ימות.
ורצוי מיד.
ומה קורה כשהוא מת? יש לך רגשות אשמה.
על ג'וק לעזאזל! ג'וק.
אבל כשאת עצמך את רוצחת עם כל הערה מטופשת, עם כל חתך, על כל
הקאה, זה לא נורא.
את רוצחת את האנשים הכי אהובים עלייך עם כל הערה מטופשת ולא
במקום שאת מוציאה ( "אני מודעת ליכולתי לרצוח אנשים במילים
ואני אכן רוצחת") גם אם הם לא שמים לב לזה כ"כ, גם אם זה לא
פוגע או עד כדי כך זה עדיין מרושע.
ולעומת זאת מזיז כל עלה שעף ברוח.
כל נמלה דרוכה (יש בכלל דבר כזה? טיפשה)
כל יצור חסר חשיבות שלא טורח להשתין לכיוון שלך.
היי תיזהרי לא לנשום אולי איזה סיני מצ'וקמק ביפן ייפגע.
אבל תדרכי על החברים שלך חופשי. עם זה אין בעיה.
אלוהים איך הייתי רוצה לתת לך את מה זאת באמת רוצה.
להעלים אותך מכאן. להטיס אותך רחוק ממני. רחוק מהעולם.
את אומרת שאת לא מספיק טובה, שאת מיותרת, שאת סתם מעיקה.
את יודעת שאם תלכי זאת תהיה כזאת הקלה גדולה.
לכולם.
אז מה את עוד עושה פה בכלל?
בשביל מה??
מתוך פחד?
את? מפחדת? ממתי? אולי תפסיק לשקר?

"וכשהכל מסביב מתערפל ובא לה רק ללכת לקראת הכוכב שנופל , היא
צריכה שישב לידה אחד שמבין ויחכה בהיכון לנגב דמעה של שנים.
לא יודעת. העיקר להעלם לקצת.
רק לא לעצמי, לא עוד פעם."

רק להעלם.
רק קצת.
רחוק מכאן.