[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה מוש
/
ואתה פשוט תצטרך להתרגל

אבל אני פשוט כזאת וזהו, ואין מה לעשות. כשאני כועסת אני הופכת
לבנאדם אחר. עם זה עוד אולי אפשר היה להסתדר, אם לא הייתי
כמוני: אני כועסת מהר, ומכלום, נוטרת טינה, וכועסת חזק ובלב.
לפעמים אנשים בכלל לא יודעים שאני כועסת עליהם, וזה יותר מכעיס
אותי.
קשה איתי.





אז עכשיו אני רצה. הכי חזק, כדי להוציא את כל האנרגיה שלי. גם
הרעה וגם הטובה. רצה. חושבת עליך. אתה בטח יושב, או עומד, ולא
מבין מה נפל עליך פתאום, או יותר נכון, מה נפל עלי. אבל אני
פשוט כזאת וזהו, ואין מה לעשות, ואם אתה רוצה להיות איתי אתה
צריך להתרגל לזה.

רצה. עוצרת. עכשיו אני הולכת לאט, מסדירה את הנשימה. מנסה
להיזכר על מה חשבתי כשלא חשבתי עליך. חשבתי עלי. על זה שאני
מסכנה, אף אחד לא מבין אותי, איך נתקעתי עם בחור כמוך. שקעתי
ברחמים עצמיים.

אני בודקת בשלט איפה אני. רחוב הצבי. אני יכולה להסתובב עכשיו
ואני בבית תוך עשר דקות, אבל אני לא רוצה. קר לי. מתחיל טפטוף.
אני מתיישבת על ספסל מתחת לעץ. נשענת אחורה, נרגעת. הרוח מעיפה
לי את השער אחורה.

נרגעתי. עכשיו אפשר לחזור. עכשיו אני אחזור וזה יהיה בסדר,
אולי. אולי לא. אני אגיד שאני מצטערת ושאני פשוט כזאת וזהו,
ואין מה לעשות, ושאם אתה רוצה להיות איתי אתה צריך להתרגל לזה.
ואז תבין, או שאולי לא. ואם כן, אז בטוח יהיה יום, אחרי כמה
פעמים, או הרבה או מעט, שבו ימאס לך. ואני אחזור, ואני אגיד
שאני מצטערת ושאני פשוט כזאת וזהו, ואם אתה רוצה להיות איתי
אתה צריך להתרגל לזה, ותשתוק, ותסתכל לי בעיניים אם תצליח, אבל
לא תצליח, כי אני אשפיל מבט. ויהיה שקט הרבה זמן, ואני אגיד
לך, "זה לא אתה, זו אני" עם כל הקיטש שבזה ועם כל כמה שאני
שונאת את המשפט הזה, ואם כמה שהוא נכון. ואתה תמשיך לשתוק
ותמשיך להסתכל, ושנינו נדע שזה נגמר.





אז חשבתי שכדאי שתדע כבר עכשיו. אני לא צוחקת. ברגעים כאלה אני
אשנא אותך באמת, בכל ליבי. זה קשה להתמודד עם זה שמי שלפני רגע
כל כך אהבה אותך, פתאום שונאת אותך, אני בטוחה, אבל זה יהיה או
ככה, או בלעדי. כי אני פשוט כזאת וזהו, ואין מה לעשות, ואם אתה
רוצה להיות איתי אתה צריך להתרגל לזה.
אז תחליט עכשיו, כי אחר כך יהיה מאוחר יותר, וכואב יותר.
לי לפחות.
כי אני פשוט כזאת וזהו, ואין מה לעשות, ואם אתה רוצה להיות
איתי אתה צריך להתרגל לזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנו חיים בתקופה
מאד עצובה בה
הפחד הגדול
ביותר הוא להחשב
פאתטי


מוסטפא, קורס
מתאבדים שלב 7


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/1/04 13:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה מוש

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה