היא באה אליי.
מבקשת נשיקה, חיבוק.
אומרת בקול הפולני שאני הבת שלה אבל שהיא לא מרגישה שאני אוהבת
אותה. והיא לוחצת.
אתמול היא גילתה שיש משהו שאני לא מספרת לה וישר התפרצה איך זה
יכול להיות שהבת שלה לא תספר לה משהו. ישר אמרה שאין בינינו
יחסי אמון.

והחומה שאני מנסה לבנות סביבי אף פעם לא מחזיקה, ונופלת עוד
לפני שהיא בנוייה לגמרי.

ושנתיים וחצי היא כועסת על משהו שלא סיפרתי לה על חברה שלי.
היא אומרת שגם אם אמרו לי לא לספר ובטחו בי זה לא נקרא לבגוד
אם מספרים לאמא. היא פשוט לא מבינה.

והיא צועקת.

ואני שותקת.