הם רבים ואני אחת
הם קולניים ואני שקטה
הם יחד ואני בודדה
מתייחסים כאילו אני לא נמצאת כלל.
כיסא ריק הוא הכיסא עליו אני יושבת,
נמצאת איתם אבל הם לא נמצאים איתי,
משתפים אותי רק באוויר לנשימה...
עד כמה אדם יכול לסבול?
עד כמה אנשים יכולים להיות רעים?
האם כולם כאלה ורק אני שונה?
או אולי כולם כאלה ורק אני שונה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.