|
שדה כלניות
אל מול ביתי פורח,
נשקף מחלוני.
ושם בתוך שדה הדם
ינום לו אהובי.
נסתר מעין-אדם
והוא אדום, אדום.
אדום כדם אהבתי.
פרח של אדם,
אביר חלומותיי.
בשדה כלניות נותר
גם בנדום הדי-הקרב.
אליי לא שב משם.
עתה ניצב מולי
לוחש את שמי,
ונעלם. |
|
|
מה לעזעזל הקטע
עם בזוקה ג"ו?
מי לעזאזל אישר
את הצ'קים
ליוצר? כל פעם
שאני לועס אחד
מהמסטיקים האלה,
אני חולם שאני
לועס עוד חתיכה
מהמוח של היוצר
המסריח הזה,
לאחר שרצחתי
אותו, וניסרתי
את הראש שלו
לחתיכות
מסודרות
אני, מתחיל
להשמע קצת
מפחיד, עוד פעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.