שנים רבות חיפשתי בכל קצוות תבל אחר האדם המושלם.
שלמות שאינה שלמות, שלמות שאינה קיימת בכל רחבי הגלקסיה המוכרת
לאדם.
מחקרים רבים מוכיחים שחיפושיי אחר השלמות היו לשווא - מתהליך
הביוץ שבו הביצית משתחררת מזקיק בשל וגולשת במנהרה החוצה מן
השחלה לצוואר הרחם - עד אשר מגיע הזרע - הזרע שעתיד להפרות
אותה ולהביא את הצאצא הבא לעולם, צאצא שלא יהיה מושלם.
הצאצאים יורשים את המידע הגנטי מהוריהם את הפגמים - הפגמים
המועברים מדור לדור .
במה חטאנו כדי לחיות עם פגמים אלו כל חיינו?
גורלנו נקבע מבעוד מועד , ואין דרך חזרה ממנו , דנו אותנו
לחיים שלמים של אכזבה, כישלון, דיכאון, אופטימיות זעירה ואי
סיפוק ממה שאנחנו - רחוקים מלהיות מושלמים... האומנם?
"גם אם תקבור את האמת, סופה לצאת לאור..." כולנו שונים , שונים
אך זהים - זהים עד מאוד.
כולנו באנו מזוג הורים, נושמים את זיהום האוויר וחיים בעולם
שכולו רדיפה אחר תאוות השלמות - שלמות חיצונית, הפגם הקטן של
האדם.
אדם החושב שמראה בגד טוב מרמז על שלמות, טועה טעות נוראה - שטן
הוא האדם החושב ששלמותו נמדדת בחיצוניותו - הרי כולנו מזדקנים,
כולנו מתקמטים והחיצוניות אינה עוד - אופי האדם אינו מתקמט,
ונשאר לנצח - אופי הנתון לשינוי לפי רצון האדם.
הרצון הוא יכולת - והיכולת להיות אדם טוב עם עצמך, לאהוב את
עצמך ואת הזולת היא הדרך לשלמות. |