נטע מיסתורי / ברגע של עצב |
לא של שמחה, של עצבות, של אשמה.
לפתע התנתקתי, מכל העולם.
לפתע הרגשתי, שונה מכולם.
פתאום ככה סתם, קפצה לי לראש.
מחשבה מוזרה, דמיוני שוב חלם.
נדד הרחק, הרחק מהעולם.
ואותה המחשבה,
מקפצת בראשי.
ושוב מזכירה לי,
שזהו עולמי.
עולם מלא עצב,
שנאה וכעס.
כאילו לעולם,
מהכול מאס.
לא היה כפת לו,
הכול נשאר רע.
עולם לא מושלם,
כמו הסוף שבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|