יש לי חיים רגלים מידי, ואני גם חושבת על יותר מידי דברים. אין
לי זמן ואני תמיד לחוצה, אני אפילו לא יודעת איך עכשיו יש לי
זמן לכתוב. יש לי בעיות, יותר מלאחרים. לפחות כך אני חושבת.
לפעמים אני מסתכלת על איזה ילד בכיתה (אני לא אומר את שמו)
וחושבת לעצמי - איזה ילד יפה הוא, בטח אין לו בעיות בחיים, הכל
נורמלי ובגלל שהוא בן, יש לו את כל הזמן שבעולם. רק שלושה ימים
לאחר המחשבה הזו חברה שלי (שבמקרה מכירה אותו משנים קודמות)
אמרה לי שההורים שלו התגרשו והתחתנו שוב ועשו ילדים ושיש לו
הפרעות תקשורת והייתה בעייה של אלימות בבית. אז חשבתי, פאק, מה
אני מתלוננת כל הזמן? יש לי כסף, אני יפה באופן יחסי משהו
(ואני מזכירה את זה כי יש אנשים מסכנים שנולדו מכוערים, ואני
לא שטחית (גם לא שטוחה... אבל על זה אני אספר אח"כ), אבל אני
אף פעם לא מרוצה. תמיד שמנה או תמיד מקבלת מחזור בזמן לא טוב.
אני גם חושבת שיש איזה ילדה בשכבה שהיא יפה אבל אף אחד לא יודע
שאמא שלה התאשפזה במוסד לחולי נפש, והיא גם חותכת את עצמה
ומזדיינת עם כל השכבה.
אני המרגיעה הכיתתית, כולם נבהלים מכל מבחן מטופש ובאים אלי
בכל חרדה משעממת שלהם ואני מרגיעה, ואז אני קולטת- שיט! יש
מבחן מתכונת עוד מעט! לא נורא, יהיה בסדר, אני משננת.
אין לי זמן!
אני צוחקת הרבה. לפעמים אני תופסת את עצמי כזה לפעמים אומרת
איזה חיים יפים ולפעמים גם בא לי למות. לי יש חיים עם תכלית,
אבל אז אני מסתכלת על איזה סרט אמריקאי שיש שם ניצבים ואני
אומרת להם אין חיים על בטוח. איזה כיף שאני אני. הניצבים האלו!
עושים רושם שיש להם חיים טובים!
אני גרה עם אמא שלי שהיא רופאה במקצועה, עם אחותי והכלבה שלי
(אבא שלי נפטר).
יש כמה אנשים שמגעילים אותי - כמו למשל המורה שלי להסטוריה
שנוהג במיצובישי המתמוטטת שלו וחומד ילדות בסתר. איכסה, הוא
כזה פדופיל!
יש את זו שיושבת לידי, תמיד יש דאחקות איתנו, מוציאה דברים
מצחיקים מהפה בשיעור ותמיד המורים שמים עלינו עין. היא גם
מעצבנת! אני שונאת את השטויות שלה לפעמים והשיער שלה שכל הזמן
נכנס לי לעיניים, אבל אני מרגיעה את עצמי - לי יש שיער יותר
יפה...
אני שיטחית? אני? ככה הגבתי למה שסיוון המפגרת אמרה לי, היא
בעצמה שיטחית... רק איכפת לה מבגדים ומבריאות עור הפנים.
מצחיק לחשוב מה אנשים חושבים עלייך. בטח אנשים מסתכלים עלי
וחושבים מממ... מה היא מחייכת כל הזמן? היא מזכירה לי את
הניצבים האלו בסרטים האמריקאים, אין להם חיים על בטוח. איזה
כיף שאני אני. |