שוב קרה משהו רע,
שוב כולם עצובים.
אוחזים ידיים, מאוחדים.
מדליקים נר, קוראים כתבה,
מפנים אצבע מאשימה.
יחד כועסים, יחד תומכים.
יחד עצובים, מואסים.
ופתאום קורה משהו טוב,
ולא שלא אכפת להם עוד.
הם פשוט שוכחים, עוברים נושא,
עוברים כתבה, ממשיכים, חיים.
והרע - עבר. זכרון.
אבל יש גם כאלה שלא שוכחים,
קורבנות, אמהות, אלמנות, יתומים.
איתם זה תמיד יישאר. לעולם.
ולבד הם יהיו כי כולם "שכחו". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.