צעדי רמיסה החלו קרבים ובאים מכיון השיחים, לאור הירח נתגלתה
דמותו האדירה של זאב אפור וענק קרב ובא נוהם מתוך המאבק
להשתחרר מההקסמה אשר נחה עליו.
כאשר היה קרוב מספיק אל רוח זו נגעה ברקתו וכעט הוא שלה נתון
תחת שליטתה מקשיב רק לפקודותיה.
במהרה טיפסה רוח על גבו של הזאב הענק והחלה פוקדת עליו לרוץ
בעזרת חושיה מכוונת אותו אל הקורבן חסר המזל .

לפתע נעצר הזאב כבבת אחת אי שם במעבה היער, היא יכלה לחוש את
נוכחותו של גבר צעיר משוטט בין העצים מספר צעדים מועט ממקום
המצאה.
שמו של חסר המזל היה טלערב, צייד צעיר בן 17 קייצים אשר יצא
לצוד ינשופים ביער שכן נוצותיהם שימשו לטכסים רבים.

חרש וללא השמיע קול התגנבה רוח אל מאחורי גבו ונגעה קלות בכתפו
הימנית.
טלערב הסתובב במהרה וקפץ בפחד לאחור, אולם לפני שאף הספיק
לשאול לפשר העניין מי היא זאת הלבושה בחורים, התנפלה עליו רוח
ונשקה בחוזקה לשפתיו גוררת אותו אל הקרקע מוקסם ושיכור מאהבה.
היא יכלה להרגיש את נוכחותו מפעמת בתוכה, שוב ושוב את שפתיו
החמות מנשקות בתאוה את צוארה הלבן את הרגש ההולך וקרב את הסוף
מתקרב ובא שוב ושוב .
הוא קרוב לסיום היא הרגישה הוא נאנח יותר ויותר בהנאה הוא עצם
את עיניו בציפיה לפורקן, ובעיניה של רוח ניצת לו מבט זדוני.

הזאב נעצר אל מול דלת העץ הכבדה של המיגדל על גבו רכבה רוח
ומאחוריה מונח במאוזן ללא רוח חיים הצייד המסכן תכול העיניים
וזהוב השיער.
רוח ירדה מהזאב והרימה את הצייד בידיה כאילו ולא היה יותר
מכרית גדולה.
שלחה מבט חודרני אל תוך עייני הזאב וזה נמלט ביבבות אל תוך
היער.
שוב נפתחה הדלת למגעה הקל ונסגרה מעצמה לאחר שרוח עברה בה. שוב
חצתה במהירות אדירה ספק ריחוף זריז רוח את המדרגות המסתלסלות
כלפי מעלה. חלפה בזריזות על פני שלושת הקומות ואחריהן חדרה שלה
ושל להבה דלת מול דלת וביניהן מפריד רק מסדרון צר אשר בסופו
גרם מדרגות צר עוד יותר אשר הוביל ישירות אל גגו העגול של
המגדל רחבה עגולה ושטחה ובמרכזה הייתה להבה עסוקה בשלה. רוח
הטילה את גופת הצייד הצעיר על מזבח האבנים אשר ניצב בדיוק
במרכז המגדל רגליו לדרום וראשו לצפון.

אש בערה בסמוך למזבח מאכלת את העצים שמתחתיה בקולות ניפוץ
עדינים.
להבה הביטה אל האש ולחשה מילים בשפה לא מוכרת ת אשר נשמעה
כצרור קללות אחד גדול רכה ועדינה תוקפת חודרנית וקשה כך נשמעה
השפה המוזרה. כך נמשך הטכס המוזר הזה מספר דקות ארוכות כאשר
רוח מביטה בגבה של להבה לוחשת אל האש ושפתיה נעו בלי קול לבסוף
עצרה להבה לשניה מהלחש הוציאה מתוך כיסה נייר מקופל בזהירות
פתחה את שוליו אבקה ירוקה ועדינה נחה  כעת במרכז הנייר להבה
התכופפה פניה אל מול הלהבות המרצדות קירבה את האבקה לפיה ונשפה
אל הלהבות את האבקה. בו ברגע שינתה האש צבעה לירוק והחלה מקיפה
אט אט את המזבח עד שיצרה מעגל אליפטי מסביבו של המזבח מעגל של
אש ירוקה ונמוכה.

לאחר מכן נעמדה שוב להבה על רגליה הסתובבה הביטה ברוח וחייכה.