זה שיר שכתבתי על דוד שלי זכרונו לברכה...
...אין עוד מה לומר...
בית 1:
כשהגעתי הביתה לא הבנתי דבר
ישבו בסלון באווירה כה קודרת
עצובים ובוכים הם מבלי לדבר
ורק אז שמתי לב שמישהו חסר
והבנתי והפנמתי ובכיתי נורא
פזמון:
לא אל תלך אל האור הלבן
תשמע קולי אני כבר צורח במובן
שתחזור מכל הזוהר ששם
רק תחזור!!!!
בית 2:
לא הספקתי לומר לך הכל בחיים
לא הספקת לשמוע שאותך אוהבים
ואתה כה חסר ואין עם מי לדבר
על דברים שרק אתה היית מבין
ומאותו הלילה החיים הפכו לחשוכים
פזמון
בית 3:
כה קצרות הן השנים
שחולפות על פנינו כל הזמן
אך אנו לא רואים ולא מעריכים זאת
(את הזמן היקר שנשאר מהחיים)
ובסופו של דבר תמיד מצטערים
פזמון (x2) | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.