מוקדש לתותינקה שמתרעמת על כך שאני כותבת רק סיפורים אירוטיים
על גברים...


גילוי עצמי, או: הוידוי (חלק 1)

ישבנו סביב השולחן בבית קפה קטן ואינטימי. באותו יום, היה יום
הולדתה ה- 16 של אחותי, וכל המשפחה חגגה לה שם. התבדחנו
וסיפרנו כל מיני דברים שקרו לנו בזמן האחרון. אני לא זוכרת איך
הגענו לנושא הזה, אבל אימא שלי אמרה פתאום: "אני מאוד אוהבת את
שתיכן, ואני תמיד אתמוך בכן, לא משנה מה".
"הכל?", שאלתי בחיוך, ושני הוריי הנהנו.
אני לא יודעת מה עבר לי בראש, באמת שלא. אני לא יודעת מה גרם
לי לומר להם דבר שכזה. אני מניחה שרציתי לבדוק אם הוריי עומדים
בדבריהם, ואיך הם יגיבו על המילים האלה. ארור הרגע שאמרתי את
זה.
"אז מה היית אומרת אם... אם אני אגיד ש... שאני נמשכת לבנות?",
המילים יצאו לאוויר המעושן של בית הקפה.
המזלג של אבא עצר באמצע הדרך לפיו, אימא הביטה בי המומה עם
האצבעות על כוס הזכוכית, ואחותי הסתובבה אליי, בוהה בי כאילו
הייתי איזה פריק שואו.
שתיקה רועמת שכזאת, מעולם לא שמעתי.
אימא  חייכה חיוך חצי מבויש, חצי עקום. חיוך של מבוכה. "אני
יודעת שזה לא נכון..."
"מאיפה את יודעת?", שאלתי בלהט.
אני באמת לא יודעת מה גרם לי לעשות את המבחן המטופש הזה. ידעתי
שההורים שלי אוהבים אותי מאוד, מה היה יוצא לי מזה?! החלטתי
להמשיך.
"כנראה שאלי והמועדונים שלו השפיעו עליי קצת...", צחקקתי
והרכנתי ראשי לשולחן. שיחקתי בעצבנות כביכול בסכין, מודעת היטב
לעובדה שכולם מביטים בי ובוחנים אותי.  

אלי הוא אחד הידידים הכי טובים שלי, הומו חמוד מהסוג שכל בחורה
הייתה רוצה שיהיה ידיד שלה. חשתי איתו בחופשיות בכל, חוץ
מעניין הלבוש... למרות שאנחנו מכירים כבר שלוש שנים, ואני
יודעת שהוא הומו, אני עדיין לא מסוגלת להתפשט בפניו, כי
פסיכולוגית, הוא עדיין גבר...
בשנה האחרונה נכנסתי מאוד לכל הנושא הזה של הומואים, לסביות,
דו ומה שביניהם, הלוטה בחשכה. דיברתי על זה מתוך סקרנות עם
הידיד שלי, ועם אנשים נוספים ברבות הימים. נהגנו לצאת למועדון
גייז כמעט כל שבוע.
אם אומר את האמת, בהתחלה זה לא גרם לי לכלום, מלבד פתיחות
גדולה יותר, אבל ככל שעבר הזמן, מצאתי את עצמי מסתכלת על זוג
הומואים מתנשק, ועל זוג לסביות מתמזמז, ואם להודות באמת, זה
מאוד סקרן אותי, ומאוד גירה אותי.  
שמתי לב שמידי פעם, כשהתקלחתי בבסיס עם עוד כמה בנות, התחלתי
לבחון יותר את הגוף שלהן. אני מתכוונת, גם בסקרנות טבעית וגם
הייתי משווה בינינו. למשל: "איזה גוף יפה יש לה!" "איזה חזה
עומד יש לי בהשוואה אליה..." "איזה תחת זוועה יש לה", ולפעמים,
לפעמים כשהייתי עומדת מול חברתי במקלחת, ושתינו דיברנו על הא
ועל דא, בעיקר על בנים וזיונים, הייתי חושבת לפעמים איך זה
יהיה לגעת בה, לגעת בחזה שלה, בפטמות שלה. ניסיתי לפעמים
לדמיין איך זה לגעת בגוף נשי ולא רק גברי.  

מתח עצבני ריחף לפתע באוויר הטריטורי של השולחן שלנו.
שוב, אני לא יודעת מה קרה לי. החלטתי ללכת עד הסוף עם המתיחה.
חייגתי לאלי. הוא שמח כמובן לשמוע אותי.
"תגיד, אתה זוכר את הקטע שהיה לי עם מיכל?", דיברתי בשקט,
ביודעי שמאזינים לכל מילה היוצאת מפי.
"איזה קטע?", הוא שאל אותי בחשדנות.
"כשיצאנו למועדון לפני כמה שבועות, והשתכרתי קצת ושאלתי אותה
אם היא רוצה להתנשק איתי... אז התנשקנו".
"התנשקתם?! את? הסטרייטית הידועה שמזכירה את זה  בכל מקום?"
"כן...", חייכתי. "אז החלטתי לספר להורים שלי".
"על מה לעזאזל את מדברת?", הוא צעק לי באוזן.
"סיפרתי לאימא ואבא שלי שאני נמשכת לבנות".
"מה?!", הוא צרח. "את לא נורמלית! למה?"
התעלמתי ממה שהוא אמר. "אני רוצה שתגיד לאימא שלי שזה נכון".
מזווית העין ראיתי אותה מתלחששת עם אבא.
"את לא שפויה... את בפירוש לא שפויה. ממש ילדה מטומטמת! אני
מצטער, אני לא עוזר לך לעבוד עליהם, ואני לא יעזור לך לעשות
שטויות. אבל אני מזהיר אותך, שרק רע ייצא מזה! דברי איתי מחר.
ביי".

שתקתי לרגע, והתאכזבתי מעט שהוא לא עזר לי. אבא הזמין בינתיים
את החשבון, והלכנו למכונית. השתיקה ממש העיקה. היה אפשר לחתוך
את האוויר בסכין, ממש כמו באמרה הידועה.  
אבא החנה את המכונית, והייתה לי הרגשה שעשיתי טעות מרה, אבל לא
ידעתי איך לצאת מזה. החלטתי להתוודות. "תראו... אני סתם עבדתי
עליכם. אני לא לסבית".
אימא ואבא שתקו. אחותי הייתה בהלם.
"מלי, צאי מהאוטו ותוציאי את הכלבה", אימא אמרה בקול קפוא.
הפעם לשם שינוי, היא לא התנגדה. לאחר שאחותי יצאה, אימא אמרה
לי שהיא רוצה לדבר עם אבא ביחידות. יצאתי מהמכונית בראש שפוף
הביתה. אני כזאת טיפשה!

אימא נכנסה לאחר כרבע שעה, הכינה קפה ונכנסה למיטה. את הכל היא
עשתה בשקט גמור, בלי לומר לי מילה. היה ניכר על פניה שהיא
עצבנית, כמו חיה ההולכת הלוך ושוב בכלוב. נכנסתי לחדרה בחשש.
"אימא?"
"אל תדברי איתי עכשיו..."
"אבל למה?"
"תקשיבי, אני לא במצב רוח לדבר איתך עכשיו, אני מאוד עצבנית",
היא אמרה, והבחנתי בכמה דמעות זעירות מבצבצות מעינה.
לא יכולתי לעזוב אותה במצב כזה. "אימא... אני סתם אמרתי. רצית
לבדוק אם באמת תקבלי אותי כמו שאמרת, בכל מצב. אני רואה שזה לא
נכון".
"מאיפה אני יודעת ששיקרת לי? אולי את סתם אומרת את זה, כדי
להציל את העור שלך, כשראית איך אני מגיבה?".
שתקתי. לא ידעתי מה לומר. "זה באמת לא נכון..."
"אני כבר לא יודעת מה לחשוב...", התחפרה תחת השמיכה, כאילו היא
עשויה להגן עליה. "שמתי לב שאת מסתובבת הרבה בחברה הזאת,
במקומות כאלה, כבר הרבה זמן... וחוץ מזה, השיחה הזאת עם
אלי..."
"אימא...", ניסיתי להסביר את עצמי.
"שיראל, אני לא יודעת מה לחשוב. אני כבר לא יודעת מה יותר
גרוע. בדברים כאלה, לא צוחקים. אם באמת שיקרת לי, אז אני כבר
לא מאמינה לך יותר. איבדתי את כל האמון בך", קולה רעד.
יצאתי מהחדר והלכתי למיטה, בוכה בשקט. מה אני אעשה? לפחות אני
הולכת לבסיס מחר, ואני לא אצטרך להתמודד עם כל הברוך הזה.

הבלגן שיצרתי, לא נעלם, להפך, הוא התעצם. בכיתי כל יום, סיפרתי
לחברות הטובות שלי, וכולם אמרו שאני מטומטמת, שעם דברים כאלה
לא משחקים.
"שיראל, אני, שאני באמת הומו, לא יוצא מהארון בפני המשפחה שלי.
אני מתאר לעצמי שהם מנחשים, אבל אני לא מסוגל להגיד להם את זה
בפנים. ואת חושבת שזה משחק. אני מקווה שאת תצליחי לצאת
מזה...", אמר אלי בפלאפון  כשבכיתי לו באמצע הלילה.  

העניין נמשך שבועיים. אימא שלי, שהייתה חברה טובה שלי, ודיברנו
בפתיחות והתייעצתי איתה בכל דבר כמעט, בקושי דיברה איתי. היא
לא התקשרה אלי כמעט שבוע, מה שהיה לי מוזר, כי היא כזאת אימא
פולניה, והיא נהגה להתקשר למשרד שלי כל יום לפחות פעמיים.
לבסוף, הסברתי להם את העניין, והם אמרו שהם מאמינים לי, אבל
ידעתי שהמצב בתוך המשפחה יהיה מעתה עדין עד שביר. התפלאתי על
כך, שאימי, שהיא אדם פתוח, ומכירה את כל החברים שלי, ושאלי
מדבר גם לידה על בנים וזיונים וצחוקים והכל, דווקא היא, אכזבה
אותי.
גם אני אכזבתי אותה.
ודווקא אבא, השמרן, הסגור, קיבל אותי ולא עשה מזה עניין. אולי
בגלל שההורים שלי גרושים, ולאבא שלי פחות אכפת ממני.
אני לא מאמינה על מה חשבתי! התחלתי להפוך לסגורה, להתבודד. במו
ידיי הרסתי את הקשר הנהדר עם ההורים שלי. אבא שלי אמר אפילו
פעם אחת, משהו שאני לעולם לא אשכח: "זה דווקא יכול להיות, אני
לא יודע. את מסתובבת עם הומואים הרבה, את לא כל כך מחזיקה מעמד
בקשר עם בנים...".
כמעט בכיתי לו בפנים כשהוא אמר את זה.

"את ממש שבורה, הא?", אלי שאל אותי ברוך, כשהוא בא לבקר אותי
בשישי בלילה.
"כן...", אמרתי חלושות.
"בואי, תצאי איתי, נרקוד קצת, נשתולל... "
"אל תגיד לי שעוד פעם הולכים לשם..."
"אז מה? בין כה וכה את יודעת מה ההורים שלך חושבים...", הוא
צחק.
"זה לא מצחיק", נאנחתי.
"טוב, אז נאמר להם שאנחנו הולכים למועדון רגיל. אגב, אני אשבור
לך את ראש, כי אימא שלך פתאום לא כל כך מאושרת לראות אותי. היא
בטוחה שהסתתי אותך...", הוא חייך וניגש לארון שלי. "טוב, בואי
נבחר בגדים ונצא".
איזה מזל שהוא ידיד טוב שלי, ושבכל זאת יש מישהו שאוהב אותי
בעולם הזה!

גילוי עצמי, או: מי אני והאם אני לסבית?! (חלק 2)

המוזיקה הרועשת קיבלה את פנינו, ואלי החל לנשק כל מיני בנים
בשפתיים (כי הומואים לא מתנשקים ביניהם על הלחי). התיישבתי על
כסא הבר הגבוה, והבטתי בעגמומיות על הנוכחים.
"את בסדר?", צעק לי קול נשי באוזן.
הסבתי את ראשי לכיוון הקול, ומולי עמדה נערה יפה, אחת הבנות
הכי יפות שראיתי באמת, ולא בסרט או במגזין.
"אה, חיה...", מלמלתי.
היא התיישבה לידי, לא לפני שמתחה מעט את החצאית הלבנה של קסטרו
מטה. החצאית נמוכת הגזרה בין כה וכה, הנמיכה עצמה עוד. עצמות
אגנה בלטו מעל החצאית, ובאופן אוטומטי עיניי נמשכו אל הנקודה
בין רגליה, שבקושי הוסתרה. תהיתי אם היא לובשת בכלל תחתונים עם
החצאית הזאת.
צמרמורת עברה בגבי. אני פשוט משתגעת!
"מה קרה?", שאלה בסקרנות.
עדיין לא היו הרבה אנשים, והיה משעמם למדי. "משהו אישי", השבתי
חלושות.
היא חייכה חיוך מקסים והסתובבה לעברי. המחשוף העמיק מעט,
וראיתי את חריץ שדיה הקטנים. היא הייתה ללא חזייה, והפטמות שלה
בלטו מעט מבעד לבד.
הסטתי את מבטי לכיוון עיניה.
"אה... באת לבד?", שאלה.
"עם ידיד טוב שלי. אלי, מכירה?"
"אם אני מכירה... כל המועדון מכיר אותו! כל שבוע הוא בא, ונראה
לי שכל בנים פה עברו אצלו...", היא צחקה.
"מדברים על החמור, והחמור מגיע...", צחקתי כשראיתי את אלי מעכס
לכיווננו.
הוא העניק נשיקה לשפתיה של הנערה, שעוד לא ידעתי את שמה.
"שיראל! כבר מתחילה עם בנות פה?", חייך אליי בשובבות.
"אני לא...", ניסיתי לומר, והוא מייד סיפר לה רכילות קצרה.
"תיהנו!", אמר והלך לשירותים עם גברבר שרירי שבכיף הייתי עושה
לו טובה.
"את בקטע?", שאלה.
"אני סטרייטית. את?"
"לסבית", אמרה בשמחה, כאילו זה הדבר הכי נפלא בעולם. "אז אם את
סטרייטית, למה את פה?".
"בגלל הידידים שלי ו... "
"כן, בטח...", הניחה את אצבעותיה תחת עינה, ומתחה את העור מטה.

"באמת!", ניסיתי להצטדק.
היא לא הקשיבה לי. "גם אני הייתי פעם כמוך. חייתי בהכחשה.
ניסיתי לשכב עם שני גברים, לצאת איתם, אבל זה לא היה זה. בסוף,
אבל זה הגיע. גיליתי שאני רוצה בנות, ולמדתי להודות בזה בפני
עצמי, ובפני אחרים. לא להתבייש בזה".
"אבל אני לא נמשכת לבנות..."
היא צחקה בצחוק מתוק. "אההה... ראיתי איך מקודם הסתכלת על
המחשוף שלי".
הסמקתי. איזה חוסר טאקט! היא צחקה עוד יותר כשראתה את פניי
האדומות.
"רוצה לצאת החוצה ולדבר יותר נורמלי? אני בקושי שומעת
אותך...".
הסכמתי, ושתינו יצאנו החוצה, אל מול מבטו המשתהה של אלי שהספיק
לצאת מהשירותים.

ישבנו על ספסל עץ עלוב. היא ישבה לידי במרחק נגיעה. הבושם שלה
שיגע את נחיריי. "תראי, לא אמרתי שאת לסבית. יכול להיות שאת דו
מינית. היית עם גבר?"
"כן. ודווקא אני נהנית מהסקס, וכיף לי להיות עם גבר. את לא
נהנית?"
"לא. לא ממש. הרגשתי כמו איזו בובה. הוא לא ריגש אותי בכלל.
ברור שכשהוא נגע בי בין הרגליים, אז התרטבתי, אבל זה היה בגלל
המגע. מצאתי את עצמי מפנטזת על בחורה כשהוא נישק אותי, אבל זה
היה קשה עם הזיפים שלו על הפנים, עם השערות בגוף...
הגוף הגברי, הקשיחות שלהם, המצ'ואיזם שלהם, האגרסיביות- פשוט
לא עושים לי את זה. ניסיתי אחר כך עם גבר אחר אחרי כמה זמן,
אבל זה חזר על עצמו. הדבר היחיד שנהניתי ממנו היה כשהוא חדר
לתוכי. לפני זה הייתה לי חברה שלושה חודשים, ושכבנו עם דילדו.
אפילו שהתחושה איתו היא די טבעית, הדבר האמיתי הרבה יותר טוב.
החום שלו, המגע של העור...", היא חייכה. "אבל זה כבר לא מעניין
אותי. עברו ארבע שנים מאז שנגעתי בגבר. אני כבר בת 21...",
חייכה, כשראתה את מבטי השואל. "כן, אני יודעת שאני נראית צעירה
יותר..."
"לא יודעת... אני דווקא אוהבת את האגרסיביות, את הכוחניות.
להרגיש את הגוף הגדול שלהם עליי, אותם בתוכי. אין שום דבר
שישתווה להתנהגות של גבר חרמן שנמשך אלייך. וכשעומד להם... את
יודעת איזה כיף זה כשאת יודעת שזה בגללך? וכשהם מחבקים אותי,
זה כאילו שאיזה אינסטינקט קדום מתעורר בתוכי. אני מרגישה מוגנת
פתאום, בטוחה... כשאני מחבקת אישה, אני מרגישה כאילו אני מחבקת
חברה טובה, לא יותר מזה", עצמתי עיניי ונזכרתי בזיון האחרון
שלי.
היא חייכה. "ניסית פעם לשכב עם בחורה? זאת אחת החוויות הכי
כיפיות שיכולות להיות לאישה. היא יודעת בדיוק איך לגעת בך,
איפה, מה עושה לך טוב...", היא הנמיכה קולה ואת ראשה אליי.
נשמתי נעתקה לרגע, לבי החל לדפוק בעוצמה מהריגוש שהחל לטפס בי.
"היא יודעת מעצמה איך לענג אותך. אתן מבינות אחת את השניה הכי
טוב בעולם. הכל כל כך רך, המשחק המוקדם ארוך, זה נראה כאילו
לעולם זה לא ייגמר, ואת לא רוצה שזה ייגמר. את לא יודעת איזה
כיף זה להחזיק בידיים חזה של אישה, לגעת במעוגלות של גופה...
חשבת פעם איך זה לרדת לאישה?", שתקה לרגע.
הדמיון החל לפעול במוחי. נענעתי בראשי לשלילה.
"זה תענוג. זה תענוג לראות אותה משתוללת, גומרת. לא כמו אצל
גברים, שאת נוגעת בהם ועומד להם, את מביאה להם קצת ביד וישר הם
גומרים. להביא אישה לאורגזמה, זאת אומנות, לא פחות מזה. לדעת
שזה בזכותך... ", היא נאנחה. "כדאי לך לנסות, באמת. זה כאילו
שאת משחקת במגרש הביתי שלך. בהתחלה אני מאוד התביישתי וזה נראה
לי מוזר לגעת במישהי שיש לה גוף דומה לשלי, אבל מהר מאוד זאת
שהייתי איתה, הכניסה אותי לעניין, והתחלתי ממש להתפרע...", היא
הסמיקה. הקשבתי לה בעניין.
"פתאום הבנתי שזה הדבר הכי טבעי בעולם, הכי טבעי לי. את
מבינה? אם לא תנסי, אם תפחדי כל חייך לנסות, לעולם לא תדעי איך
זה. את תמשיכי עם המחשבות שלך איך זה, ומה את, אבל אם לא תנסי,
לא תבדקי מה התחושות שלך, זה רק ימשיך להעסיק אותך. תדעי שהרבה
סטרייטים לא מנסים, לא בגלל שזה מגעיל אותם, אלא בגלל שהם
מפחדים לנסות ולגלות שהם אוהבים את זה. בגלל זה, חלק מהם
חיים בשקר וסובלים כל החיים. הם לא מתמודדים עם מה שהם. תדעי
לך שכל אדם הוא דו מיני. כל אישה נמשכת לאישה, וכל גבר נמשך
לגבר. רק שאצל כל אחד זה ברמות שונות.  תנסי. הכי הרבה תגלי
שזה לא יותר מנחמד, הייתה לך חוויה, וזהו. אבל לפחות תדעי!",
היא אמרה. שפתיה החושניות זזו מולי, והתחלתי לתהות איך זה יהיה
באמת לגעת בעור הרך שלה, לנשק אותה, לגעת בחזה שלה. הבטתי בה,
והיה מתח באוויר. תהיתי אם זה רק מצדי, או גם מצדה.
אני לא יודעת מה קרה לי. אולי האווירה, אולי הבדידות שלי.
שאלתי אותה שאלה שבחיים לא שאלתי גבר, או כמובן, אישה.
"אני... מה תגידי אם אני ארצה לנשק אותך? בשביל לנסות, את
יודעת..." הובכתי מאוד. לא האמנתי שאני אכן שואלת את זה, ועוד
בחורה.
יותר מזה, לא האמנתי למה שקרה אחר כך.
היא חייכה אליי, וירקה את המסטיק שלה מעבר לספסל.
היא קרבה את ראשה לאט אליי, מביטה בי, וכששפתיה היו במרחק של
סנטימטרים ספורים, עצמה את עיניה. עצמתי גם את עיניי.
הרגשתי באור הפנס זורח עליי, כמו אורו של הירח. השקט מסביב,
מלבד המוזיקה העמומה של המועדון ברקע, רעש המכוניות שעברו מפעם
לפעם בכביש האחורי. למשך מספר דקות, דבר לא היה קיים מלבד הרגע
המיוחד הזה, הרגע שנחרט בראשי לעד.
שפתיה רפרפו על שפתיי וניסו לפסק אותן מעט. היא העבירה את
לשונה על שפתיי באיטיות, ואז החדירה את לשונה אל פי. הייתי
פשוט קפואה, והתמכרתי לאט למגעה ולמגע שפתיה, לשונה. לא ידעתי
מה לעשות עם עצמי.
טעם של מנטה התערבב ברוקי כשלשונה ליטפה קלות את לשוני. הרגשתי
רטט מוזר בגופי. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה נשיקה הרטיטה
אותי כל כך. היא שיחקה עם לשוני, מעודדת אותי לשחק עם לשונה.
הזזתי את שלי מעט, בביישנות. אצבעותיה הארוכות והמטופחות ליטפו
לפתע את לחיי, ואחזו בה. היא כיוונה את ראשי בעדינות בזווית
מתאימה לראשה. ציפורניה דגדגו את צווארי, ואז ירדו מטה לחזי.
היא השתהתה שם מספר שניות. הרגשתי שבעוד רגע קט, אני פשוט
אתפוצץ. כל כך הרבה תחושות מנוגדות רחשו בתוכי, כל כך הרבה
רגשות שלא הרגשתי מעולם, או שהרגשתי אבל בסיטואציות שונות
לגמרי.
ידה החלה לחפון את חזי, ללטף אותו ברכות. היא ליטפה אותו ומחצה
אותו, כפי שמעולם לא נגעו בו. ניסיתי לדמיין שזה גבר, אבל לא
יכולתי, כי בתוכי ידעתי שזאת אישה. גם לא רציתי לנסות ולהמשיך
ולדמיין, נהניתי מהסיטואציה גם ככה.
שפתיה ניתקו ממני, ופקחתי את עיניי, מופתעת. היא חייכה אליי
חיוך רחב.
"רוצה לגעת? אל תתביישי...", אמרה.
היא נישקה אותי שוב, אחזה בידי שנפלה רפויה לצד גופי והרימה
אותה אל חזה. הגופייה הלבנה שנקשרה סביב צווארה, הייתה דקה
ועדינה. נגעתי בחזה שלה בהיסוס, נוגעת- לא נוגעת. היא הפעילה
לחץ קטן על כפות ידיי, כדי שאלחץ על שדיה. המגע היה רך ונעים.
מיששתי אותו, נפעמת מכל נגיעה, מכל תחושה מוזרה. היא הצמידה
אותי אליה, החדירה את כף ידה בשיערי, חדרה עם לשונה עמוק יותר
ויותר לפי. חשתי באצבעותיי בפטמתה הזקורה, וניסיתי לדמיין איך
היא נראית ואיך זה יהיה לגעת בה בלי חולצה. מחצתי את שדה, והיא
השמיעה קול חנוק קטן בתוך פי.
הפרדנו את ראשנו, והתנשמנו שתינו.
הייתי המומה. לא יכולתי להסתכל בעיניה מצד אחד, ומצד שני, לא
יכולתי להפסיק לבהות בה. חייכנו אחת לשניה במבוכה.
כבר נגעתי בעבר בחזה של אישה, אבל שלי... זה היה מאוד מוזר.
בעצם, פעם אחת נגעתי בחזה של חברה טובה שלי, כשניסינו להשוות
את הרכות והמוצקות של השדיים שלנו. אבל אז, זה היה תמים וצבטתי
רק את הקימור העליון של השד.
"אני...", הרכנתי ראשי מטה, וסקרתי את חרטום מגפה שבצבץ תחת
החצאית.
"שיראל!", קולו של אלי צעק מבין המדרגות.
מזל שהוא ראה אותנו מאחורה. אם הוא היה רואה משהו... אני לא
יודעת איפה הייתי קוברת את עצמי.
"מה?", צעקתי, לבי עדיין פועם בחוזקה.
"תבואו למועדון. יש עכשיו מופע חשפנים, ואני בטוח שאת תיהני עם
כל האוחצ'ות פה".
צחקתי לעצמי.
היא התרוממה ואחזה בידי ושתינו נכנסנו למועדון.
החוויה שהייתה לי הרגע, הותירה בי רושם עז. לא ידעתי פשוט איך
לאכול את זה, ומה לעשות עם כל הרגשות  האלו שמתחוללים בתוכי.
"חלי, את פשוט פספוס למין הגברי...", חיבק את הנערה שהתנשקתי
איתה עד לפני רגע, גבר לא מוכר.
שמתי לב פתאום, שעד לרגע זה ממש, לא ידעתי את שמה...
היא נשקה לו, ופטפטה עמו מעט, ואז שתינו ניגשנו לבמה כדי לראות
טוב יותר את הבחורים השריריים והחלקים שנעו בארוטיות על הבמה,
מתפשטים ורוקדים, בעוד עשרות הומואים בולעים את גופם בעיניהם
בשקיקה.
לא ממש הבטתי בהם. הנערה שלצדי הייתה עדיין בראשי.

בחמש בבוקר, כבר רצינו ללכת.
"אני צריכה ללכת... תודה על הכל", אמרתי לה בביישנות.
מחצית מהערב בילינו יחד ורקדנו ופטפטנו על שטויות. אף מילה לא
הייתה על הנשיקה.
"אין בעיה, מתוקה", אמרה ונשקה לשפתיי.
נשיקה כל כך בלתי מורגשת, ועם זאת זעזעה את לבי.
"אפשר לקבל את המספר שלך?", חיוכה קרן אליי. איך אפשר לסרב?
אמרתי לה את המספר, בעוד היא מקישה אותו בפלאפון.
"תראי, אם את לא רוצה להיות איתי בקשר או משהו, אני מבינה...",
חלי אמרה.
"לא, מה פתאום! זה בסדר גמור מבחינתי. אני אשמח להיות איתך
בקשר", אמרתי במהירות.
"אז לילה טוב...", אמרה ונעלמה לתוך השירותים, בעוד אלי גורר
אותי החוצה.
"יפה לך מה שקורה בינך לבין חלי. יש דברים בגו?", שאל בחיוך.
"איך אתה...?", התפלאתי.
"כל המועדון מדבר על זה, וחוצמזה שהסתכלתי עליכן כל הלילה
והיה קשה לפספס את מה שהלך שם...", חייך.
תפסנו מונית, ונסענו הביתה.

נרדמתי כשחלי בראשי, על שפתיי, על גופי...
תוהה אם אשמע ממנה, אם זו רק חוויה חד פעמית כפי שחשבתי, או
אולי יותר מכך, כפי שבסתר לבי קיוויתי...

גילוי עצמי, או: הבלבול- גבר או אישה?! (חלק 3 ואחרון)

"איזה סרט חמוד!", אני קוראת בקול.
"כן, הא? סרט בנות טיפוסי, אבל מצחיק חבל על הזמן...", חלי
צוחקת ומעבירה לערוץ אמ.טי.וי.
"וואו! כבר עשר בלילה! איך הזמן רץ... מזל שאני ישנה אצלך",
אני מחייכת אליה, ומתחפרת תחת הפוך הגדול במיטה הזוגית שלה.
"מה אמרת להורים שלך?"
"שאני ישנה אצל חברה", אני משיבה.
חלי נשכבת לידי, ומתכסה עד הצוואר. "אני לא מאמינה שאנחנו ביחד
כבר חודש..."
"כן...", אני מתמוגגת, ואז קולטת: "מה זאת אומרת 'ביחד'?"
חלי פוערת את עיניה. "רגע... אז מה, אנחנו סתם חברות? חשבתי
שיש בינינו משהו". אני משתתקת ובוהה בתקרה. עיניה של חלי
חודרות דרך צווארי. "תראי, אני לא... הכל עדיין מוזר לי, ואני
מאוד מבולבלת אני לא יודעת מה אני רוצה בחיים שלי, אני לא
יודעת כבר מי אני... עשרים שנה אני חושבת שאני סטרייטית
לחלוטין, ופתאום...", אני לא יכולה לגמור את המשפט.
חלי שותקת, ומעבירה אצבע בעדינות על צווארי. היא מעבירה בי
צמרמורת. "זה בסדר, אני מבינה אותך".
"את בטוחה?", אני מסובבת אליה את ראשי.
היא מהנהנת בראשה, ואצבעה מתחילה לסייר על פניי. אני עוצמת
עיניים ומתמכרת למגעה הרך. אצבעה עוברת על סנטרי, לחיי, עיניי,
מצחי ובחזרה לצווארי. לשון רכה עורכת סיור לח בכל המקומות בהן
אצבעה עברה קודם לכן. אני בולעת רוק.
היא מפזרת את שיערי שנפרש על הכרית, ומשחקת בקווצות השיער. הבל
פה חם נושף על אוזני, וקול שקט לוחש לפתע: "שיראל, אני רוצה
לעשות איתך אהבה".
אני שותקת. מאז הנשיקה הראשונה שלנו, ניסיתי לדמיין עשרות
פעמים איך זה יהיה להריח אותה, לגעת בה, להרגיש אותה עירומה
בין זרועותיי, ופתאום היא מציעה לי את זה סתם כך. האם להגשים
את הפנטזיה? את הרצון? את הכמיהה?
ואולי אם אנחנו נעשה את זה, אני אגיע לנקודה ממנה לא ניתן יהיה
לחזור?
וכאילו חלי קוראת את מחשבותיי: "אל תדאגי, אני אנחה אותך. יהיה
בסדר, תני לזה לקרות. פשוט תזרמי..."
דממה לפתע משתררת בחדר. אני תוהה מה קרה לאחר דקות ספורות,
ופוקחת את עיניי. חלי בדיוק הורידה את המכנסיים, והיא  יושבת
מולי זקופה בחוטיני קטן בלבד.
עיניי סוקרות מבלי לרצות את גופה הדק והקטן. היא מתקרבת אליי,
ועוברת בכף ידה הקטנה על עיניי, סוגרת אותן. כמה אצבעות מרימות
לי את החולצה, ולאחר מכן פותחות את הרוכסן של הקורדורוי השחור.
שיערות ארוכות מטאטאות את בטני, בזמן שהמכנסיים יורדות מרגליי.
אני מתיישבת וחלי מנשקת אותי שוב, שפתיה בולעות את שפתיי, כל
כולה רוך ותמימות ילדותית-נערית. אצבעותיה פותחות את סוגר
החזייה שלי מאחור, והיא נושרת אל בין אצבעותיה שזורקות אותה
מחוץ למיטה. היא נצמדת אליי ופטמותיה נוגעות- לא נוגעות
בפטמותיי. שדיה נמחצים לשלי, אצבעותיה מטיילות על מותני. היא
קמה, מפסקת את רגליי, ויושבת ביניהן כשבירכיה פסוקות גם הן,
מאחוריי ברכיי. החוטיני שלה משתפשף בשלי, בטנה הרכה נצמדת
לבטני ולשונה מטיילת בתוך אוזני, מוצצת את תנוכה, ואז עוברת
לשקע הכתף, לכתף עצמה במעגלים ואז אל צווארי שנופל אחורה. אני
מרימה את ראשי, ומוצצת בחשש את העור העדין שלה מאחורי האוזן,
מלטפת בעדינות את שדיה, מוחצת אותן- תחילה ברוך, ולאחר מכן
בחוזקה, כפי שאני אוהבת שעושים לי. חלי מסירה את רגליה ממני,
ומפילה אותי לאחור. היא נשכבת עליי, מתחככת בי, נושמת עליי.
ריחה אופף אותי, בדיוק כמו אז, כשנישקה אותי בפעם הראשונה.
לשונה מלקקת אותי בכל הגוף, לאורכו ולרוחבו בפיתולים ומעגלים,
טועמת אותי, כמו ששום גבר לא טעם אותי. היא מגיעה לטבורי,
ומלקקת את תוכו. היא אוחזת בי בחוזקה במותניי, ואז מלקקת
בעדינות מעל לקו העליון של החוטיני שלי, מפסקת קלות את רגליי,
ואז ממשיכה ללקק את ירכיי הפנימיות, מתקרבת כל הזמן לאזור
שהשתוקק לפיה יותר מכל. הציפייה מרגשת אותי, והצמרמורות המשיכו
לפקוד את גופי. היא מקלפת ממני את התחתון, ומשליכה אותו הלאה.
היא מסתובבת לצדי, ישבנה מול פניי. היא מורידה את החוטיני שלה
באיטיות, אגנה נע בתנועות מעוגלות, מפתות, כאילו היא רוקדת
למשמע מוזיקה סמויה. ציפורנה הארוכה נתחבת אל בין רגליי, נעה
במעגלים קטנים. אגני רוטט מעט. היא מחייכת אליי בחיוך חושני,
ואז מתכופפת אל בין רגליי. קצה לשונה נוגע בבליטה הקטנה, ואני
מתכווצת בתוכי, עיניי נעצמות בחוזקה. היא מלטפת אותי, מרפה
אותי ואני מושיטה את זרועותיי לאחור, תחת הכרית. לשונה נעה בין
רגליי, חודרת לתוכי, גורמת לי לרטוט עוד ועוד. ישבנה המעוגל
והמחוטב גורם לי לרצות לאחוז בו ולגעת בו. אני מלטפת אותו,
מנמיכה מעט את עגבותיה לעבר הפה שלי. לשוני עוברת בין שני
הכדורים התפוחים הללו, ואז אל פי הטבעת שלה. אני מלקקת סביבו,
והיא מתכווצת. היא מקמרת את גווה, ירכיה נעות מצד לצד כשלשוני
טועמת את מיציה הניגרים ממנה. בחיים לא תיארתי לעצמי שהטעם הוא
כזה, והריח הוא כזה, ובכלל כל הסיטואציה בה אני נתונה, נראית
לי לפתע הזויה ולא מציאותית. פתאום היא נראית לי אפילו כמו קטע
מסרט כחול לגברים...
היא רועדת מעליי, ומסתבר לי שאני עושה עבודה טובה. היא ממשיכה
לשגע אותי, ושתינו מתפתלות אחת תחת השניה, אחת בתוך השניה, אני
כבר לא יודעת איפה אני מתחילה ואיפה היא נגמרת... קשה לי
להתרכז בעינוגה, ובעונג שלי בו זמנית. אני ממשיכה לרדת לה,
ליהנות מגניחותיה, מראשה המתרומם מידי פעם, מכל גופה שנע כמו
נחש מים חלקלק. היא צועקת  וצובטת בחוזקה את ברכיי, בעודי
ממשיכה ויוצרת אצלה גירוי חזק יותר ויותר, נשימותיה מתקצרות
ומתקצרות, גניחותיה עולות בכמה אוקטבות, עד שהיא לפתע מתמוטטת
עליי.
שתינו מתנשפות, בית החזה שלי עולה ויורד במהירות.
חלי מתרוממת ונשכבת לצדי. "חבל שלא גמרת..."
"אצלי תצטרכי לעבוד קשה. מעולם לא גמרתי..."
"באמת?!", היא מתפלאת, "כנראה שלא היית עם הגברים הנכונים...",
ואז ממלמלת בשקט: "או עם המין הנכון בכלל..."
היא שוכבת לצדי, שד אחד שלה מונח עליי, כל גופה רפה.
"טוב, לא רציתי לעשות איתך חדירה, אבל אני רוצה שזאת תהיה
חווית המין הכי טובה שהייתה לך בחיים...", היא מתרוממת מהמיטה
וניגשת לשידה קטנה.
"היא כבר...", אני לוחשת לה.
חלי מתכופפת, ושוב ישבנה בולט לעומתי. פתאום עוברת לי מחשבה
מוזרה בראש, שאם הייתי גבר, הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות עכשיו,
זה לתפוס לה אותו חזק, ולזיין אותה. אני מחייכת לעצמי. אז זה
מה שגברים חושבים...
יש לה גוף כל כך יפה... פתאום יש לי מחשבות מנוגדות בראש. מצד
אחד אני משתוקקת  לגוף המדהים הזה בצורה מינית, ומצד שני, אני
סוקרת אותו ומשתוקקת לכך שיהיה לי גם גוף כזה...
חלי צועדת בתנועות חתוליות ומתיישבת לידי. בידה מציץ ויברטור
קטן. גבותיי מורמות מעלה. כבר ראיתי ויברטורים בטלביזיה,
בעיתונים, אך לא במציאות.
"מה זה הגבשושיות האלה?", אני שואלת ומצביעה על בליטות המצויות
על הויברטור.
"מממ.. זה אחד הדברים הכי טובים בו. כשאת מכניסה אותו פנימה,
אז הגבשושיות מגרות לך את דופן הנרתיק ואת נקודת הג'י. זה פשוט
אלוהי! תדעי לך שלדעתי כל אישה צריכה כזה בבית, ולא משנה מה יש
לה ביד. אף גבר לא יכול לגרום לאישה לאורגזמות כמו שויברטור
מסוגל. חוץ מזה, שהוא תמיד זמין, לא צריך להעמיד אותו, ותמיד
יש לו כוח... גם לא צריך ללמד אותו הכל", היא מפעילה אותו,
והוא רוטט בידה.
"אל תפחדי...", היא אומרת כשהיא רואה אותי נרתעת מעט לאחור.  
היא מעבירה אותו בין שדיי, ואז על ירכיי הפנימיות. היא מניחה
אותו על הדגדגן שלי, ורטט מהיר חולף בירכיי. היא מפסקת את
רגליי ויושבת לצדי. הויברטור החל לרטוט עליי ולאט לאט בתוכי.
כשהיא מבחינה בכך שאני מתפתלת, היא מחזיקה לי את היד בידה
השניה, ומנמיכה את העוצמה. רגליי מתחילות לנוע ללא שליטה,
וגניחות חלושות עולות מתוכי. היא מחדירה אותו לאט, ואני מרגישה
כאילו אני והויברטור גוף אחד. אנחנו נעים באותו הקצב, ואני
מרגישה איך הוא ממלא אותי מבפנים.
חלי מחדירה אותו לתוכי עמוק יותר ועמוק יותר, מוציאה ומכניסה,
מוציאה ומכניסה.  "יותר חזק!", אני צועקת, ומתחילה להתנשף.
אני מרגישה שאני מתחילה לאבד שליטה על גופי, על נפשי. פלג גופי
העליון מתרומם, ואני מחבקת חזק את חלי, שורטת את גבה
בציפורניי, מרגישה שזה מגיע. היא נושקת לצווארי ולשיערי,
מרגיעה אותי, ולבסוף צרחה חדה בוקעת ממני.
אני מתמוטטת לאחור, מתנשפת כמו מטורפת שרצה מרתון עד כלות
כוחותיה.
חלי שוכבת לידי, שתינו רטובות מזיעה. רגלה תחובה בין רגליי,
משתפשפת ברטיבות שגואה בי עדיין. ראשה נתחב בשקע צווארי, בעוד
אני בוהה בתקרה, עוצמת עיניים ועוד לא קולטת את התחושה העצומה
שמילאה אותי בזה הרגע.      

שתינו שותקות. אני לא חושבת על כלום, וחושבת על הכל. כל כך
הרבה מחשבות   מתרוצצות במוחי, כל כך הרבה רגשות מתרוצצים
בלבי, שאני כבר לא יודעת מה לחשוב, מה להרגיש. הראש שלי עומד
להתפוצץ.
הויברטור נופל מאצבעותיה של חלי לשטיח, והיא נושקת לכתפי.
"מאוד מוזר...", היא ממלמלת.
"מה?", המילה בקושי יוצאת מפי.
"אם לא היית מספרת לי שזו הפעם הראשונה שלך, לא הייתי מנחשת
בחיים. אני מתכוונת, חוץ מההתחלה שבה מאוד התביישת. חוץ ממך,
שכבתי עם עוד אחת שהייתי הראשונה שלה. לגמרי. אפילו עם גברים
היא לא שכבה, וזה היה מוזר. אותה באמת הייתי צריכה ללמד הכל
מחדש...", היא מחייכת אליי.

שתינו שותקות שוב. מי אני? מה אני? מה אני עושה עכשיו עם עצמי?
איתה?

"זה קצת עזר לך?", היא שואלת.
"מה?"
"מה שהיה בינינו עכשיו. זה עזר לך לדעת מה את ומה הנטיות שלך?
מה את רוצה מהקשר שלנו?".
אני שותקת ושוקעת במחשבות.
"אני לא יודעת מה לומר לך. האמת היא, שאני מבולבלת עכשיו עוד
יותר..."
היא מלטפת אותי. "זה בסדר, בשבילך אני מוכנה לחכות. יש לך את
כל הזמן שבעולם. אני מבינה שבשבילך, זאת לא סיטואציה
רגילה..."
"לא, ממש לא..." אני מסתובבת אליה, והיא מחייכת אליי באהבה.
שתינו מלטפות אחת את השניה, ומתכרבלות תחת הפוך.
"לילה טוב", היא לוחשת לי ונושקת על שפתיי.
"לילה טוב", אני מביטה בה ועוצמת את עיניי.
אני מנסה לראות אותה בדמיוני, אך לפתע, כל שאני רואה זה את טל,
האקס שלי, מתפשט ושוכב לידי במיטה, כמו אז, שבועיים לפני
שהכרתי את חלי, כששכבנו, ולוחש לי: "אמממ... אז אולי עכשיו
נוכל להגשים את הפנטזיה שלי, ונעשה שלישיה?"